רע"א 8483/05 איגוד נהגי המוניות חברי ההסתדרות החדשה נ. אברהם פריד

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט), בה נדחתה בקשת המבקשים למתן צווי מניעה זמניים שיאסרו על המשיבים להציג עצמם, במישרין או בעקיפין, כמי שמוסמכים לייצג את כלל נהגי המוניות בישראל.

2.המשיבים 3-1, ראשי ארגונים של נהגי מוניות בחיפה והצפון, בירושלים ובראשון לציון, נבחרו ביום 28.6.05 כיושב ראש וסגני יושב ראש (בהתאמה) של ארגון בעלי המוניות בישראל (להלן- " הארגון "). המבקשת 1, איגוד נהגי המוניות חברי ההסתדרות החדשה, עמותה רשומה (להלן- " האיגוד ") והמבקש 2, מר אהרון כהן, סגן יושב ראש האיגוד, הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה במסגרתה נתבקש צו מניעה קבוע לפיו על המשיבים להימנע מלהציג את עצמם כמי שמוסמכים לייצג את כלל נהגי המוניות בישראל ולהימנע מלעשות שימוש בשם כלשהו, לרבות "ארגון בעלי המוניות בישראל" או "ארגוני המוניות בישראל", ממנו עלול להשתמע כי המשיבים או מי מהם מוסמכים לפעול בשם כלל נהגי המוניות בישראל. טענתם בתביעה היא כי הבחירות שערכו המשיבים לא היו אלא פיקציה והם נערכו מבלי שלציבור הבוחרים היה מושג על התקיימותם. במסגרת התביעה הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני הזהה לצו הקבוע שנתבקש בהליך העיקרי.

3.בהחלטתו מיום 1.9.05 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשים למתן סעדים זמניים בקובעו כי המבקשים לא הניחו תשתית משפטית לביסוס טענתם לבלעדיות על ייצוג נהגי המוניות. כן קבע בית המשפט קמא כי חופש ההתארגנות, המהווה זכות בסיסית בחברה דמוקרטית, מבסס כראוי את זכות המשיבים לקדם את פעילות הארגון. בית המשפט הוסיף, כי במצב בו שני גופים מתחרים על מעמד של ייצוג ציבור מסויים, ובהיעדר הסדר חוקי, יכול כל גוף לפעול ואין אחד מהם רשאי למנוע מזולתו את הזכות להגשמת מטרותיו. בית המשפט אף כתב בהחלטתו כי אם סבורים המבקשים שראוי ששר התחבורה יראה בהם דובר של ענף המוניות, יש באפשרותם לפנות לשר התחבורה ולשכנעו כי יבטל את הכרתו בארגון, ככל שהכרה כזו ניתנה. בית המשפט ציין בהחלטתו כי הארגון פועל מזה זמן רב וכי לא הוכח לכאורה קיומו של נזק מפעילות המשיבים, בגינו ראוי ליתן צו מניעה זמני. טענת המבקשים כי ביום 20.9.05 צפוי להתקיים הליך בחירות ביוזמת האיגוד, אף היא אינה מצדיקה הוצאת צו זמני. לבסוף, קבע בית המשפט כי האיגוד יוכל לקיים את הבחירות גם אם לא יינתן הצו, ועניינו של כל בעל זכות בחירה להחליט אם הוא מבקש להשתייך לאיגוד ולהצביע בבחירות או שמא הוא מעדיף לראות בארגון את הגוף המייצג אותו ולא להשתתף בבחירות. על החלטה זו נסבה הבקשה לרשות ערעור שלפניי.

4.לטענת המבקשים, במסגרת הבקשה לצווים זמניים בבית המשפט קמא לא ביקשו לאסור על המשיבים או על מי מהם לעסוק בפעילות כלשהי ואף לא התבקש צו הקובע כי המבקשת 1 נהנית מבלעדיות כלשהי או כל צו אחר הקשור במישרין או בעקיפין לפעילות המבקשת 1. כל מבוקשם בבית המשפט קמא היה, לטענתם, כי יינתן צו זמני אשר ימנע מן המשיבים להציג את עצמם כמי שהוסמכו כביכול לייצג את כלל נהגי המוניות בישראל וכמי שעומדים כביכול בראש "ארגוני המוניות בישראל". כן טוענים המבקשים כי פנו לבית המשפט קמא בבקשה לקביעת מועד דיון במעמד שני הצדדים בבקשה לצו מניעה זמני אולם בית המשפט קמא בחר לתת את החלטתו בבקשה לצווים הזמניים מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. המבקשים מוסיפים בבקשתם כי טעה בית המשפט קמא משהתייחס בהחלטתו להליך הבחירות שיוזם האיגוד (שצפוי להיערך ביום 20.9.05) כשהשאלה היחידה העומדת לדיון היא האם המשיבים רשאים להמשיך ולהציג את עצמם כמי שמייצגים את כלל נהגי המוניות בישראל. המבקשים מוסיפים כי הליך הבחירות שנערך על ידי המשיבים ביום 28.6.05 לא היה בגדר בחירות, הן מן הטעם שהמשיבים לא טרחו להודיע לנהגי המוניות בישראל על קיום הבחירות ומשדבר קיומן פורסם ברבים רק לאחר מעשה והן מן הטעם שבהליך הבחירות שערכו המשיבים השתתפו 15 איש בלבד, בהם המשיבים 3-1 בעצמם.

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בבואו להעניק סעד זמני שוקל בית המשפט בעיקר שני עניינים: את סיכויי התביעה העיקרית ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. טענות המבקשים לפניי אין בהן כדי לשנות מקביעתו של בית המשפט קמא כי לא קיימות ראיות לכאורה לתמיכה בטענות המבקשים בתביעתם העיקרית. קשה לראות מה עילתם של המבקשים. יש לזכור, כי מדובר בשני ארגונים וולונטריים, שכנראה מתחרים על ייצוגם של נהגי המוניות בישראל. נראה לכאורה שבית המשפט איננו הזירה המתאימה לניהול המאבק בשאלה מי מהם מייצג את נהגי המוניות בארץ. מכל מקום, יש לשקול גם את הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני אל מול הנזק שיגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני. בעניין זה נוטות כפות המאזניים לחובת המבקשים. המבקשים לא פירטו באופן ממשי מהם הנזקים העשויים להיגרם להם כתוצאה ממצגי המשיבים אם לא יינתן הצו הזמני. בנוסף, אי מתן הצווים הזמניים לא מונע מהמבקשים לקיים בחירות בתאריך 20.9.05, ומשטרחו לפרסם בקרב ציבור נהגי המוניות את דבר קיום הבחירות אין מניעה כי הזכאים להצביע יצביעו ויבחרו בנציגים הראויים, לטעמם.

5.לאור האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית, בלא צורך בתשובה.