רע"א 8498/04 דר' דוד בן צבי נ. ישראל ואביבה גלברג

1.בפני מונחת בקשה לפטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת עירבון. לדברי המבקש הוא סובל ממחלות שונות, אינו עובד ומתפרנס מקצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי בסך 1,671 ₪ לחודש. כל כספו משמש לו לצורך קיום יומיומי וקניית תרופות לטיפול במחלות הכרוניות מהן הוא סובל. בנוסף, אין לו כל חסכונות או הכנסות ממקור אחר ואין לו רכוש או דירה ברשותו. כמו כן, ניסה להלוות כסף מקרובי משפחה לתשלום האגרה אך לא הצליח בכך. לבסוף, סיכויו להצליח בבקשת רשות הערעור טובים מאד.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטעמם, סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים שבקלושים. מדובר בבקשה "חסרת שחר על פניה, אשר כל כולה בליל של טענות סרק הממוחזרות פעם אחר פעם וגיבוב של דברי הבל". לדבריהם, המבקש סבור כי עקרון סופיות הדיון אינו חל בענייניו ומשום כך, עושה המבקש שימוש לרעה ושלא כדין בהליכי משפט ונוקט ללא הפסק, בהליכים שונים ומשונים במגוון ערכאות. יש להוסיף על כך כי הנזק וההוצאות הנגרמים למשיבים כתוצאה מבקשותיו החוזרות והנשנות של המבקש הינם עצומים, על אחת כמה וכמה משאין הם יכולים להיפרע בגינם. לפיכך, יש לדחות את בקשתו זו.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מוכן אני להניח, מבלי להכריע בדבר, כי מצבו הכלכלי של המבקש הוא קשה, כעולה מן החומר שבפני ובשל מצבו הבריאותי. יחד עם זאת, חובה עליו להראות כי ההליך מגלה עילה (לצורך הפטור מן האגרה) וכי סיכויי הליך טובים (לצורך הפטור מעירבון). אולם, עיון בתיק שבפני מגלה כי המבקש מבקש לערער על החלטת בית המשפט שלא לאפשר עיון חוזר בהחלטה שלו בבקשה לעיכוב הליכים. בקשה מעין זו סיכוייה קלושים עד אפסיים, אין היא מגלה עילה, קל וחומר שאין בה כדי להביא לפטור מעירבון. יחד עם זאת, ובשים לב למצבו האישי של המבקש, החלטתי להעמיד את האגרה על סך של 500 ₪ ואת העירבון על סך של 5,000 ₪. אלו ישולמו ויופקדו (בהתאמה) תוך 15 יום מעת ההמצאה. בהיעדר תשלום והפקדה כאמור, יידחה ההליך (או יימחק) ללא התראה נוספת.