החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8522/02 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ. איברהים בולוס

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · עיקול זמני על נכסי מנהלים ובעלי מניותבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בביטול עיקול זמני

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הבקשה לרשות ערעור על ביטול עיקול זמני נדחתה. נקבע כי לא הוצגו ראיות לכוונה להבריח נכסים, לא נטען כי המשיבים לא יוכלו להיפרע, והבקשה לעיקול הוגשה באיחור של כמחצית השנה ללא הסבר. המבקשת חויבה בהוצאות של 5,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת, בנק למשכנתאות, הגישה תביעה כספית נגד חברות המשיבים 2-1 ונגד בעלי מניותיהן ומנהליהן המשיבים 4-3, ובקשה לעיקול זמני על נכסיהם. הרשם נענה לבקשה, ולאחר כשבועיים בוטל העיקול על ידי בית המשפט לבקשת המשיבים 4-3. המבקשת טענה להטעיה ולמרמה מצד המשיבים 4-3.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להטיל עיקול זמני על נכסי המשיבים 4-3, בעלי המניות והמנהלים, בהליך תביעה כספית?

הלכות

  1. 1

    שיהוי בהגשת בקשה לעיקול זמני, ללא הסבר, מהווה שיקול נגד מתן הצו

    ״המבקשת הגישה את בקשה להטלת עיקול זמני כמחצית השנה לאחר שהוגשה תביעתה העיקרית - ללא מתן הסבר לשיהוי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיקול זמני
  • ביטול עיקול
  • שיהוי
  • בעלי מניות ומנהלים
  • אחריות אישית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

8522/02

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקשת:

בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. איברהים

בולוס

2. עזמי נשאשיבי

3. בולוס גד בע"מ

4. בולוס גד עכו 1964 בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיקי

בש"א 10373/02, 10374/02, 9546/02 מיום 15.8.2002 שניתנה על ידי כבוד השופט

רון שפירא

בשם המבקשת: עוד י' ברינט

בשם המשיבים: עו"ד שי טויסטר

החלטה

1.במסגרת תביעה כספית שהגישה המבקשת, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, בבית המשפט המחוזי בחיפה, נגד המשיבים 2-1 ונגד המשיבים 4-3, שהם בעלי מניות ומנהלים במשיבים 2-1, נתבקש בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסי המשיבים. ביום 11.7.2002, החליט רשם בית המשפט, כבוד הרשם ע' גרשון, להיעתר לבקשה. כשבועיים לאחר מכן, ביום 30.7.2002, הגישו המשיבים 4-3 בקשה לביטול העיקול על נכסיהם. בית המשפט קיבל את הבקשה והצו בוטל.

כנגד החלטה זו מלינה המבקשת. היא טוענת, בתמצית הדברים, כי המשיבים 4-3 הטעו אותה וביצעו פעולות מרמה שונות המטילות עליהם אחריות אישית להחזר החוב. עוד היא מציינת, בלשון רפה, כי אי-מתן צו עיקול זמני יגרום לה נזקים חמורים.

2.דין הבקשה להידחות. בית המשפט קמא ציין, כי המבקשת לא הצביעה על ראיות כלשהן מהן ניתן ללמוד על כוונת המשיבים 4-3 להבריח את נכסיהם. עוד ציין בית המשפט, כי אין טענה לפיה מצבם הכלכלי של המשיבים 4-3 הוא כזה שלא ניתן יהיה להיפרע מהם אם תזכה המבקשת בתביעה העיקרית. זאת ועוד: המבקשת הגישה את בקשה להטלת עיקול זמני כמחצית השנה לאחר שהוגשה תביעתה העיקרית - ללא מתן הסבר לשיהוי. בשל כל אלה, מקובלת עלי מסקנתו של בית משפט קמא כי אין להטיל בשלב זה על נכסי המשיבים 4-3 עיקול זמני.

אשר על כן – הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ח באדר א' תשס"ג

(20.2.2003).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 10373/02

הלכות

  1. 1שיהוי בהגשת בקשה לעיקול זמני, ללא הסבר, מהווה שיקול נגד מתן הצו