רע"א 8535/20מאיר ציון אחזקות בע"מ נ. גל מהנדסים אי.אן.ג'י בע"מ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.11.2020 (ע"א 22473-06-20, השופט א' ש' שילה ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 4.5.2020 (תא"ם 43569-09-16, הרשם הבכיר צ' לרנר ).

2.

מקורה של הבקשה בעבודת ייעוץ וליווי לפרויקט של הקמת מערכת סולארית להפקת חשמל שהזמינה המבקשת ממהנדס ששמו ציון גל (להלן: גל ). ההזמנה נעשתה על-פי הצעת מחיר שהגיש גל למבקשת על נייר מכתבים שנשא את השם "גל מהנדסים תכנון ויעוץ חשמל מתקדם". בהמשך, החליט גל לפעול באמצעות חברה בע"מ, היא המשיבה, שהוקמה לאחר מועד ההתקשרות.

3.

הסכסוך בין הצדדים נוגע לתמורה שהתחייבה המבקשת לשלם על-פי ההזמנה. ביום 15.9.2015 שלחה המשיבה מכתב התראה למבקשת בדבר חוב בסכום של 35,400 שקלים. המבקשת לא נענתה לדרישת התשלום, ומשכך הגישה המשיבה תביעה לסכום קצוב של 37,621 שקלים ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. תביעה זו היא שעומדת בבסיס הבקשה דנן. המבקשת הגישה התנגדות, והדיון בתיק הועבר לבית משפט השלום. יצוין, כי במסגרת ההתנגדות לא העלתה המבקשת טענה בעניין היעדר יריבות. היא עשתה כן לראשונה רק במסגרת תצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה, שבו נטען כי ההתקשרות הייתה עם גל ולא עם המשיבה, וכי הוא שנתן את שירותיו באופן אישי למבקשת.

4.

בית משפט השלום קיבל את התביעה. בתמצית, נקבע כי המבקשת חייבת בתשלום מכוח החוזה שבו התקשרה עם גל. בית משפט השלום קבע כי המשיבה אכן נכשלה במחדל דיוני מתמשך, במובן זה שהתביעה הייתה אמורה להיות מוגשת בשם גל או לכל הפחות תוך ציון מפורש של המחאת הזכות מגל למשיבה והצגת תיעוד בעניינה. יחד עם זאת, הוא הוסיף וקבע כי גם בהיעדר תיעוד ניתן לקבוע כי המחאת זכות כזו אכן בוצעה. בית משפט השלום אף הוסיף כי אפילו לא ניתנה הודעה למבקשת על קיומה של ההמחאה, ממילא אין היא פטורה מלשלם את חובה.

5.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הוכח בעדותו של גל כי הוא המחה את זכותו למשיבה, ודי היה בכך. כן צוין כי הגשת התביעה על-ידי המשיבה, ובהתחשב בכך שמנהלה ובעל מניותיה הוא גל, מלמדת כשלעצמה כי אכן הזכות הומחתה כנטען.

6.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי ביסס את פסק דינו על חזקות שאין להן יסוד בדין בכל הנוגע להמחאת זכויות בין אדם לחברה בבעלותו. לשיטת המבקשת, כתב התביעה שהגישה המשיבה לא תוקן ולפיכך לא היה מקום להידרש לטענת המחאת הזכות. כן נטען כי על המחאת הזכות היה להיעשות בכתב, ומשזה לא הוצג הדבר היה אמור לפעול לרעת המשיבה.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הבקשה נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של הסכסוך בין הצדדים. היא אינה מעוררת כל היבט עקרוני ואף לא מצאתי כי דחייתה עלולה לגרום למבקשת עיוות דין.

8.

אשר על כן: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.