רע"א 854/20 וארון דליה נ. עמיטק ניהול ופיתוחנכסי נדלן

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין ) בת"א 70145-01-20 מיום 30.1.2020. בראשונה מבין ההחלטות האמורות ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגד המבקשת, ובכלל זאת, לעיכוב פינויה מדירה המשמשת לכאורה למגוריה (להלן: הדירה ). הצו הארעי הותנה, בין היתר, בהפקדת פקדון כספי או ערבות בנקאית של המבקשת בסך של 50,000 ש"ח עד למחרת היום.

2.

בו ביום הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת המועד להפקדת הפקדון או חלקו, וזאת בטענה כי אין באפשרותה להפקיד את מלוא הסכום בסד הזמנים שנקבע. בהחלטה נוספת שניתנה באותו היום ציין בית המשפט המחוזי כי מדובר בבקשה עובדתית אשר אינה נתמכת בתצהיר כדין, וכן הבהיר כי סכום הפקדון שנקבע הוא מופחת מלכתחילה, מאחר שפינוי הדירה נקבע ליום 2.2.2020, ולכן דחייתו תסב למשיבה נזקים כבדים אם תביעתה של המבקשת או בקשתה למתן סעד זמני תידחנה.

3.

בקשת רשות הערעור דנן הוגשה אף היא ביום 30.1.2020, והיא נסבה על התניית הצו הארעי בהפקדת פקדון כספי בסך של 50,000 ש"ח, כמו גם על ההחלטה אשר דוחה את בקשת המבקשת להארכת המועד להפקדתו של פקדון זה. בין היתר, נטען כי פינוי המבקשת מן הדירה יסב לה נזק בלתי-הפיך, וכי סכום הפקדון שנקבע כאמור אינו מידתי נוכח גילה המבוגר של המבקשת, נסיבותיה האישיות, מצבה הבריאותי וכלל נסיבות העניין. לבקשת רשות הערעור צורף, בין היתר, דף תנועות בחשבון הבנק של המבקשת, ולצדה הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני המעכב את הליכי הפינוי מן הדירה. בהחלטתי שניתנה בו ביום ניתן צו ארעי חלקי לפיו נדרשה המבקשת להפקיד במועד שקבע בית המשפט המחוזי סך של 15,000 ש"ח בלבד (מתוך 50,000 ש"ח כמתואר לעיל).

4.

בתשובתה לבקשת רשות הערעור ולבקשה למתן סעד זמני טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשות האמורות, וכי סכום הפקדון שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי הוא מידתי בנסיבות העניין ונוכח התנהלותה של המבקשת במסגרת ההליכים השונים אשר התנהלו בנדון. עוד נטען כי המבקשת לא הציגה תשתית מספקת המצדיקה את הפחתת סכום הפקדון האמור; כי המשיבה ניזוקה זה מכבר בגין עיכוב פינויה של המבקשת מן הדירה; וכי יש להורות על הוצאת דף התנועות בחשבון הבנק של המבקשת אשר צורף לבקשה דנן, שכן זה לא הוצג כלל בפני בית המשפט המחוזי. לבסוף נטען להתנהלות חסרת תום לב מצד המבקשת ובא-כוחה.

5.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולדון בה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה, בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כן מצאתי כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהפחית את סכום הפקדון שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי לכדי 25,000 ש"ח, כך שהיתרה בסך של 10,000 ש"ח – אשר נותרה להפקדה לאחר שהמבקשת הפקידה זה מכבר סכום של 15,000 ש"ח – תופקד על-ידה בבית המשפט המחוזי עד ליום 22.4.2020, בשעה 16:00.

6.

אדגיש כי ההחלטה עליה נסבה בקשת רשות הערעור דנן אינה אלא החלטה הנוגעת ל צו ארעי , אשר ניתן במעמד צד אחד, וזאת בטרם התקיים דיון במעמד הצדדים, ולפני שנדרש בית המשפט המחוזי לכלל הטענות והראיות הרלוונטיות. בשלב זה, אני סבורה כי גובה הפקדון שהושת על המבקשת, כמו גם סד הזמנים המצומצם אשר נקבע להפקדתו, והנזק אשר עלול להיגרם לה עקב פינויה מן הדירה המשמשת, כך נראה, למגוריה – מטים את הכף לקבלה חלקית של הערעור דנן. זאת, אך ורק עד לדיון אשר יתקיים בהקדם (כך יש להניח, נוכח קיומו של צו ארעי) בבקשה למתן סעד זמני. למותר לציין כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה כלשהי אשר לבקשה למתן סעד זמני גופה.

7.

לא למותר להוסיף ולציין כי יש טעם לפגם בכך שהמבקשת צירפה לבקשת רשות הערעור דנן את דף התנועות בחשבונה, שעה שזה כלל לא הוצג בפני בית המשפט המחוזי. ואולם, לא ראיתי בכך כדי לשנות מן התוצאה אליה הגעתי לעיל.

8.

נוכח המקובץ, הערעור מתקבל באופן חלקי כאמור בסעיף 5.

כל צד יישא בהוצאותיו.