רע"א 8543/99 משה שלו נ. אביגיל מרטון

1.בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד) נתן צו מניעה זמני המורה למבקש להימנע מלהפריע למשיבה מספר 1 או למי מטעמה לבצע עבודות במקרקעין המצויים במושב בית נקופה. המבקש מחזיק בקרקע שהיא מצרנית למשיבה מס' 1 כבר רשות. טענתו היתה, כי חלק מן המגרש שהמשיבה מס' 1 היא בעלת זכות בו משתרע על חלק מן הלול שלו, וכי ביצוע העבודות נשוא הצו יחסום את הגישה ללול. בית המשפט המחוזי דחה את טענות הסף שהעלה המבקש כנגד המשיבה מס' 1 (שיהוי, היעדר סמכות והיעדר פירוט הולם בתצהיר). בהתייחסו לטענות המבקש לגוף הבקשה קבע בית המשפט, כי משפורסמה התכנית מכוחה מבוצעות העבודות ברשומות, הרי רישומה בספרי המקרקעין אינו אלא אקט טכני, ואין המבקש רשאי לחלוק על הקביעות שבה.

2.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. עיקר טענתו היא, כי בית המשפט המחוזי פעל בחוסר סמכות, שכן עניינו של ההליך שבין הצדדים הוא בהחזקה ובשימוש במקרקעין - וככזה הוא נתון לסמכותו של בית משפט השלום. עוד הוא טוען נגד דחיית טענת השיהוי שהעלה, ומוסיף, כי מאזן הנוחות במקרה זה שוקל לטובת עניינו ונגד המשיבה מספר 1. עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו המניעה הזמני. בקשה זו נדחתה, תחילה על ידי בית המשפט המחוזי (ב8.12.99-) ולאחר מכן - בלא קבלת תגובה - על ידי בית משפט זה (כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן, ביום 15.12.99).

3.בפני בקשה לפטור מחובת ערבון, ולחלופין, להפחתת סכום הערבון והמרתו בערבות צד שלישי. בבקשתו טוען המבקש, כי מצבו הבריאותי בכי רע: הוא סובל ממחלת הסכרת, שבעקבותיה נפגעה ראייתו והוא סובל מחוסר איזון גופני וחוסר יציבות פיזית. אין לו כל רכוש בר מימוש, למעט בית המגורים בו הוא מתגורר ולמעט תכולתו, חובותיו לנושים שונים עומדות על מאות אלפי שקלים, משפחתו מתפרנסת ממשכורתה הזעומה של רעייתו ומתמיכתם של שני בניו, המשתכרים לפרנסתם. בהתייחסו לסיכויי בקשת רשות הערעור, טוען המבקש, כי העובדה שבית המשפט המחוזי מצא לנכון, במסגרת ההחלטה בדבר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, להרחיב ולשנות מהנמקתו המקורית בדבר סמכותו, מעידה על חוסר סמכותו ועל בטלות ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור.

4.המשיבים מתנגדים למתן פטור מחובת הפקדת ערבון למבקש. לטענתם, מעידה דחיית בקשותיו של המבקש לעיכוב ביצוע על היעדר סיכוייו לזכות בבקשת רשות הערעור (בהקשר זה הם מוסיפים, כי פעולות אלימות שנקטו המבקש ובני ביתו לסיכול הצו נשוא בקשת רשות הערעור עומדות אף הן לרועץ למבקש). עוד הם מוסיפים, כי הימנעותו של המבקש מתשלום הוצאות משפט שנפסקו לזכותם בשני מקרים קודמים מצדיקה אף היא את חיובו בהפקדת ערבון כאן. עוד טוענים המשיבים, כי המבקש לא הציג בפני בית המשפט תמונה מלאה ומדוייקת באשר למכלול נכסיו. לענין זה הם טוענים, כי שווי הנחלה בה הוא מתגורר הוא, לכל הפחות, מיליון דולר ואליה צמוד מגרש הניתן להפרדה, ששוויו הוא לפחות 300,000 דולר, ומחסן. עוד טוען המשיב מספר 2, כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט את מלוא הנתונים בדבר החברה הקבלנית שהיתה בעבר בבעלותו וכיום היא מנוהלת, ככל הנראה, על-ידי בנו. עוד מציינים המשיבים, כי המבקש נמנע מלהתייחס בתצהירו לכלי רכב שבבעלותו או בהחזקתו, לטרקטור שבבעלות בנו ועוד כהנה וכהנה נכסים.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. נפסק לא פעם, כי הפונה לבית המשפט בבקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, צריך להיכבד ולפרט את כל הכנסותיו וכל הנכסים שברשותו, ואין להסתפק בתצהיר חלקי, המגלה טפח ומסתיר טפחיים. המבקש לא צירף לבקשתו דפי חשבון או מידע עדכני אחר המעיד על מצב זכויותיו וחובותיו. המסמכים שצירף לבקשתו, רובם ככולם, הם מן השנים 97-98. המבקש אינו מפרט גם מהו שווים של ביתו, החלקה עליה הוא מצוי והתכולה המצויה בו. זאת ועוד: המבקש מציין בערעורו, כי הוא נתמך על ידי בניו. אין הוא מפרט מהו היקף התמיכה ומהו עיסוקם של הבנים (הגם שידוע לנו, מן ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור, כי לפחות אחד מהם מקיים פעילות במושב). מן ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור אנו למדים גם על רכב בבעלות המבקש ועל טרקטור בבעלות בנו. קיצורו של דבר: על פניהם לוקים הבקשה והתצהיר בהסתרה ובהשמטה ומן המצוי בהם ובכתבי בי דין אחרים ניתן ללמוד, לכל הפחות, כי המבקש רחוק מלהיות חסר אמצעים במידה המצדיקה מתן פטור מחיובו בהפקדת ערבון. בנסיבות אלו ובהתחשב בהלכה החלה הקובעת את התנאים המצטברים למתן פטור מחובת ערבון (וראו: בש"א 329/90, יונה אברך נגד אשר גרוגר , פ"ד מד(2) 383), לא מצאתי צורך להידרש לסוגיית סיכוייה של בקשת רשות הערעור.

הבקשה נדחית איפוא. המבקש יפקיד את הערבון שנקבע בהחלטת המזכיר הראשי מיום 14.12.99, וזאת תוך עשרים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.

המבקש ישלם למשיבים 1 ו2- את הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ש"ח לכל משיב.