פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8547/02 -
ג'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקשת:
גיאו- בר [29] הנדסה אזרחית בע''מ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד התחבורה -מע''צ
בקשה להשבת ערבון
החלטה
לפני בקשה להשבת ערבון.
1.
המבקשת הגישה בקשת רשות לערער ביום 8.10.02. במסגרת זו, הופקד על-ידה סך של 20,000 ₪ במזומן להבטחת הוצאות המשיבה. בהחלטת כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן מיום 5.12.02 התקבלה בקשת רשות לערער שהוגשה על-ידי המבקשת במובן זה שהעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שייתן דעתו לחוות דעת שניתנה וייתן החלטה חדשה בהתאם. עוד נקבע כי "הוצאות הבקשה בסכום של 10,000 ₪ בצירוף הוצאות, תשולמנה לפי תוצאות הדיון בבית המשפט קמא". לטענת המבקשת, עד היום לא ניתנה עדיין החלטה בבית משפט קמא כתוצאה מכך שארגזי תיקי בית המשפט אבדו. כמו כן, לפי הנטען, ההליך שבכותרת אינו דיון בגלגול שלישי ולפיכך אין זה מקובל להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבה.
2.
המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה הבהירה כי בקשה זהה שהוגשה בעבר על-ידי המבקשת נדחתה על-ידי כב' הרשם ב' אוקון בהחלטתו מיום 15.1.03. כמו כן, המשיבה הביעה תמיהה על כך מדוע חלף הגשת הבקשה שלפני, לא הגישה המקשת בקשה לבית משפט קמא למתן החלטה. עוד מציינת המשיבה כי בניגוד לטענת המבקשת, הערבון לא נועד להבטיח הוצאות שייפסקו נגד המבקשת בהליך המתנהל בבית משפט קמא, אלא מ דובר בערבון המבטיח את גביית ההוצאות שנפסקו בהליך הערעור בבית המשפט העליון.
3.
בהחלטתי מיום 29.1.07 ביקשתי את עמדת המשיבה בדבר השבה חלקית של הערבון למבקשת, כך שיושב לה ההפרש בין הסכום שהופקד לסכום שנקבע בהחלטת כב' השופטת ט' שטרסברג כהן. בתגובתה הבהירה המשיבה כי אין היא מתנגדת "להשבת כל סכום מעבר ל-10,000 ₪ שנפסקו בהחלטת בית המשפט העליון מיום 5.12.06 כשהם משוערכים כדין, אם וככל שלא הושבו למבקשת עד כה".
4.
אקדים ואומר כי מקובלת עלי עמדת המשיבה, על כל ראשיה, כפי שפורטה לעיל בנוגע לדחיית הבקשה להשבת מלוא הסכום שהופקד למבקשת. נוכח האמור בהחלטת כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן, ניתן להשיב את הערבון רק לאחר שתתקבל החלטת בית משפט קמא ובהתאם לתוצאות ההחלטה. אכן, על המבקשת היה לציין כי פנתה בעבר בעניין זה לבית המשפט וכי בקשתה נדחתה. אשר להשבת יתרת הסכום שהופקד מעבר לסכום שנקבע בהחלטת כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן, אמנם מתגובת המשיבה עולה לכאורה כי היא מסכימה להשבת יתרה זו. ברם בפועל, בשים לב לעמדתה לפיה יש לשערך סכום זה, הרי שעד מתן החלטת בית משפט קמא לא ניתן לבצע את השערוך הנדרש. מכאן שלא ניתן לחשב בעת הזו מהו אותו חלק מסכום הערבון שהמשיבה מסכימה על השבתו למבקשת. בשולי הדברים, תשומת לב המשיבה מופנית לכך כי המבקשת הפקידה את הערבון במזומן, ולפיכך הסכום שהופקד נושא הפרשי הצמדה בלבד (ללא ריבית) לתקופה שמיום ההפקדה עד ליום קום הזכות להשבה (ראו תקנה 2 לתקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פיקדונות וקנסות), התשמ"א-1981). דומה שראוי לפעול לתיקונו של מצב דברים זה. התוצאה היא, שהבקשה נדחית. נוכח התנהלות המבקשת, אשר לא פרשה לפני בית המשפט את מלוא העובדות הרלוונטיות, תישא המבקשת בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתנה היום, כ"ה בשבט
תשס"ז (13.2.2007).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת