רע"א 8572/00 דיירקס ישראל (1983) בע"מ נ. פקיד שומה יחידה ארצית לשומה

המשיב קבע למבקשות שומה לפי מיטב השפיטה. השגותיהן כנגד קביעה זו נדחו. על-כך הגישו המבקשות לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעורים.

לאחר שהגיש המשיב את נימוקי ערעורו, הורה בית-המשפט המחוזי למבקשות להגיש את נימוקי ערעורן עד לתאריך 31.7.00.

או אז הגישו המבקשות לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכי הדיון בערעורים. טענתן הייתה, כי מתנהלת כנגדן חקירה פלילית שעניינה אותן עובדות ממש שביסוד הערעורים שהגישו. על-כן, כך נטען, ראוי לעכב את ההליכים במסגרת הערעורים שהגישו, וזאת משלושה טעמים: ראשית , על-מנת שהדיון בערעורים במסגרת ההליך האזרחי שמנהלות המבקשות כנגד המשיב לא יפגע בזכויותיהן בגדרי ההליך הפלילי, ובכלל זה בזכותן לחסיון מפני הפללה עצמית; שנית , בכדי שההתדיינות כפולה לא תפגע בעקרון יעילות הדיון; ו שלישית , עקב החשש מניהול הליכים מקבילים העלולים להביא למתן הכרעות שיפוטיות סותרות.

בית-המשפט המחוזי (השופטת ברכה אופיר-תום) דחה את הבקשה, לאחר שקבע כי אין יסוד לטענות המבקשות, וזאת מכיוון שטרם הוגש כתב-אישום כנגד המבקשות ואף לא הודע להן כי קיימת אפשרות להגשתו. עוד נקבע, כי לנוכח ההבחנה בין הפן הפלילי לבין הפן האזרחי של עיסקה החייבת במס - ובהתאם לעקרונות שנקבעו בע"פ 1182/99, 1493, 2606 הורוביץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(4) 1 - המחלוקות בין הצדדים בכל אחד מן ההליכים צפויות להיות שונות, וממילא איפוא אין בעיכוב ההליך האזרחי כדי לייעל את הדיון.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזרו המבקשות על טענותיהן בפני בית-המשפט המחוזי. המבקשות הוסיפו, כי נציגי המשיב הודיעו להן כי המשיב מתעתד להגיש כנגדן כתב-אישום. עוד נטען, כי במסגרת חקירה שערך המשיב כנגד המבקשות נתפס חומר רב הנדרש למבקשות לצורך כתיבת נימוקי הערעורים.

דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט המחוזי החליט, כי משלא הוגש כתב-אישום כנגד המבקשות, והמבקשות - וממילא גם בית-המשפט - אינם יודעים מהן המחלוקות שבין הצדדים, אין להורות על עיכוב הליכי הדיון בערעורי המבקשות כנגד חיובן במס. לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו.

אשר לחומר החקירה שברשות המשיב ואשר נדרש למבקשות לצורך ערעוריהן, הרי שפתוחה הדרך בפני המבקשות לפעול להשגתו.

הבקשה נדחית.