פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
8582/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשים:
מחמוד ווקף ואחרים
נגד
המשיבים
:
1. האפוטרופוס הכללי
2. ד"ר ארווין
מוסקוביץ
3. דבורה פטקין ואחרים
4. תמר אונגר תמר ואחרים
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.10.01 ומיום 18.10.01
שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' רביד
בשם המבקשים: עו"ד
אברהם גורן
החלטה
המבקשים הגישו לבית-המשפט המחוזי בירושלים תביעה כנגד המשיבים, שבגידרה טענו המבקשים לזכויות בעלות במקרקעין מסוימים בירושלים.
בתאריך 3.7.01 קבע בית-המשפט המחוזי, כי תיק המוצגים, הכולל מסמכים מקוריים שעליהם ביססו המבקשים את תביעתם, יוגש עד לתאריך 15.10.01. בתאריך 13.9.01 הודיעו המבקשים לבית-המשפט, כי המסמכים המקוריים אינם מצויים ברשותם, אלא בידי מנהל הוואקף המוסלמי, המסרב להוציאם ממשמורתו, ומוכן להציגם בבית-המשפט ביום הדיון בלבד. לפיכך ביקשו המבקשים, כי יותר להם להביא עימם את המסמכים המקוריים לבית-המשפט ליום הדיון בלבד, ולמסור לבית-המשפט ולצדדים העתקים של המסמכים המקוריים.
המשיבים הגישו מצדם בקשה לדחיית בקשת המבקשים, שבה נטען, בין היתר, כי ההכרעה בתיק תתקבל בעיקר על יסוד המסמכים, וישנה חשיבות מיוחדת לכך שתינתן להם זכות-עיון ראויה, כמו גם אפשרות אמיתית לחקירה והזדמנות נאותה לבית-המשפט להתרשם מן המסמכים המקוריים. עוד טענו המשיבים, כי בחלק מהעתקי המסמכים המקוריים שהועברו על-ידי המבקשים הכתב לא היה קריא, או היה קריא אך בחלקו.
בית-המשפט המחוזי (השופט משה רביד), דחה את בקשת המבקשים, וקבע כי מדובר בכמות עצומה של מסמכים, שלא ניתן לדרוש לגביהם כי המשיבים יסתפקו בכך שתינתן להם אפשרות "להציץ בהם" ו"לראותם בלבד", כפי שהציעו המבקשים. בית-המשפט המחוזי חייב איפוא את המבקשים להגיש את המסמכים המקוריים, בהתאם להחלטתו מיום 3.7.01. בקשה שהגישו המבקשים לעיון חוזר בהחלטת בית-המשפט המחוזי נדחתה.
מכאן הבקשה שבפניי. בבקשתם חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי, והוסיפו, כי החלטת בית-המשפט המחוזי מונעת מהם לנהל את תביעתם ולהוכיח את טענותיהם.
דין הבקשה להידחות.
ככלל, ניהול הדיון נתון לשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה, והתערבות ערכאת הערעור בו מוגבלת לנסיבות חריגות, שבהן אופן ניהול הדיון פוגע בזכויותיו של אחד הצדדים, או פוגם ממשית ביעילות בירור הסכסוך. ראו רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, בע' 211-210.
במקרה שבפניי קבע בית-המשפט המחוזי, כי כיוון שמדובר בכמות עצומה של מסמכים, הוא איננו מוצא לנכון להיענות לבקשת המבקשים, שמאפשרת לצדדים ולבית-המשפט עצמו אך לעיין בחטף בראיות המקוריות. לא מצאתי, כי יש מקום להתערב בהחלטתו, המאזנת כראוי בין האינטרסים של הצדדים.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י' בשבט תשס"ב (23.1.02).
ש
ו פ ט ת