רע"א 8588/02 מדרשת א"י קדומים(אלון מורה) נ. יוסף מחמד אברהים מרעי

בפניי בקשה כי בקשת הרשות לערער תתקבל, עקב אי התייצבות המשיבים.

הבקשה מבוססת על טענת המבקשת, שהמשיבים לא הגישו את תגובתם במועד, ועל כך שבהחלטת כב' השופט ריבלין מיום 25.11.02 נאמר, כי אי הגשת תגובה במועד כמוה כאי התייצבות, על כך הנובע מכך. בכל הנוגע לקיומו של איחור, טוען המשיב 2, הוא בעל הדין העיקרי המשיב לבקשת הרשות לערער, כי נוכח מועד ההמצאה לידיו, לא הוגשה התגובה באיחור. בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם עד לקבלת הבקשה בידי המשיב 2 היה הלה מיוצג, במסגרת בקשת הרשות לערער, על ידי עו"ד קולקר, אם לאו. המחלוקת נובעת מכך, שעל פי מועד ההמצאה לעו"ד קולקר, היתה הגשת התשובה לבית משפט זה נגועה באיחור של ימים אחדים.

טענת עו"ד קולקר היא, כי ייצוגו של המשיב 2 בהליך שבכותרת החל רק לאחר שהלה קיבל את בקשת הרשות לערער בידיו. חרף טענות המבקשת לעניין זה, וחרף סימני שאלה שמעלה היא בנוגע לשאלה זו, אין בידי לקבוע כי טענה זו הופרכה. לפיכך, איני יכול לקבוע כי הגשת התשובה היתה נגועה באיחור. אוסיף עוד, כי אפילו היתה הגשת התגובה נגועה באיחור של ימים אחדים, אין בכך כדי להצדיק את קבלת בקשת הרשות לערער תוך התעלמות מטיעוני המשיב 2. תוצאה זו אינה מידתית ביחס לנתוני המקרה, אף לשיטת המבקשת. במיוחד בולטת לעניין זה העובדה, שהמבקשת לא פעלה בזמן אמת לבדיקה האם עמד המשיב 2 במועד, ופנייתה בבקשה לבית משפט זה היתה לאחר הגשת התגובה מטעמו של משיב 2. מכך עולה, כי לא היתה הסתמכות של ממש של המבקשת על המועד שנקבע, במידה המצדיקה היענות לבקשתה. אין המבקשת מבהירה גם איזה עיוות דין או פגיעה נגרמו לה כתוצאה מהגשת התגובה במועד שהוגשה. יש להעיר לעניין אחרון זה, כי המועד להגשת התגובה לבקשת הרשות לערער נקבע בהחלטה של בית המשפט, ואין המדובר במועד שנקבע בחיקוק ואשר הארכתו טעונה טעמים מיוחדים.

נוכח מכלול שיקולים אלה, אני דוחה את הבקשה. איני עושה צו להוצאות בהליך זה. הליכי בקשת הרשות לערער יימשכו כסדרם.