רע"א 860/21 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ר' סוקול , מ' רניאל ו- ע' חן-ברק ) בע"א 24787-07-20 מיום 7.12.2020, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ע' וינברגר ) בת"א 37434-08-17 ות"א 31003-05-18 מיום 26.5.2020.

1.

ביום 7.8.2014 אירעה קטטה בין משפחת המבקשים לבין משפחת המשיבים, המתגוררות זו לצד זו בכפר ערערה.

2.

ביום 17.8.2017 הגישו המבקשים תביעה אזרחית כנגד המשיבים, בבית המשפט השלום בחיפה, לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים; נזקי רכוש נטענים, ובין היתר, נזק שנגרם לרכבו של המבקש 4; תלונת שווא נטענת למשטרה, שבעקבותיה נעצרו, לטענתם, המבקשים 1, 3 ו-4

ושהו במעצר במשך שישה ימים; וכן פגיעה נטענת בשמם הטוב. ביום 14.5.2018 הגישו המשיבים תביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים שנגרמו להם על ידי המבקשים. הדיון בשתי התביעות אוחד. הן המבקשים והן המשיבים טענו כי הותקפו על ידי הצד השני בסמוך לביתם. בנוסף, הצדדים נחלקו אם המבקש 1 השתתף בקטטה אם לאו.

3.

לאחר שמיעת הראיות, הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין בשתי התביעות על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בפסק דינו מיום 26.5.2020, דחה בית המשפט השלום את תביעת המבקשים וקיבל את תביעת המשיבים. נקבע, בין היתר, כי ככלל יש להעדיף את גרסתם של המשיבים; כי המבקשים הם שתקפו את המשיבים ולא להיפך; כי לא הוכח שהמשיבים הם שגרמו לנזק לרכבו של המבקש 4; וכי אין בסרטון ממצלמת האבטחה שהוגש כראיה (להלן: הסרטון ) כדי להוכיח שהמבקש 1 לא השתתף בתקיפה. על כן, בית משפט השלום הורה למבקשים לשלם, ביחד ולחוד, למשיב 1 סך של 9,000 ₪; למשיבה 2 סך של 13,000 ₪; ולמשיב 3 סך של 13,000 ₪; וכן שכ"ט והוצאות אגרה בסך 8,704 ₪.

4.

על פסק דין זה הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 7.12.2020, דחה בית משפט המחוזי את ערעורם של המבקשים. נקבע, בין היתר, כי יש בהסכמת הצדדים להכרעה במחלוקת על דרך הפשרה גם הסכמה לצמצום היקף ההתערבות של ערכאת הערעור; וכי כלל טענותיהם של המבקשים מצויות במישור העובדתי, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בקביעות של עובדה. על כן, בית המשפט המחוזי הורה למבקשים לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה נטען, בין היתר, כי יש בסרטון כדי להוכיח כי המבקש 1 לא השתתף בקטטה; כי למבקשים 4-2 נגרמו נזקי גוף; כי נגרם נזק לרכבו של המבקש 4; כי שגה בית משפט קמא כאשר אימץ את גרסתם של המשיבים, וכשקבע כי המבקשים הם שתקפו את המשיבים וכן כשקבע שלא הוכח שהרכב ניזוק במהלך האירוע; וכי נגרם למבקשים עיוות דין.

6.

דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. מדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", בעניין עובדתי מובהק שההכרעה בו ניתנה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. חרף ניסיונם של המבקשים לשוות לבקשה אופי עקרוני, טענותיהם אינן מעוררות כלל שאלות משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין. למעלה מן הצורך, יוער כי כלל טענות המבקשים מצויות במישור העובדתי, וכפי שציין בית משפט קמא, הלכה מושרשת היא כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאי עובדה ובקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

8.

משלא נתבקשה תגובה, המבקשים ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.