פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8600/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
אנרגיית רוח ירוקה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אייל מלמד
2. אנרגיית רוח החזקות בע"מ
3. עזבון המנוח אברהם מלמד ז"ל
4. מי גולן אנרגיית רוח בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהפ"ב 65569-11-16,
שניתנה ביום 18.7.2017 על-ידי השופטת י' שבח.
בשם המבקשת:
עו"ד שרגא צייגר
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהפ"ב 65569-11-16, שניתנה ביום 18.7.2017 על-ידי השופטת
י' שבח . במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקשת למינוי בורר שיכריע בסכסוך בין הצדדים, לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוסבר כי המבקשת, חברת אנרגיית רוח ירוקה בע"מ, מוחזקת על-ידי חברת אפיווינד אנרג'י בע"מ (75%) ועל-ידי חברת גונתר אנרגיית רוח בע"מ (25%). נקבע כי למעשה, חברת גונתר היא " בעלת הזיקה לעניין הכספי שמאחורי הגשת ההליך, בעלת האינטרס העיקרי בו, ו'הרוח החיה' מאחוריו " ו-" הבקשה למינוי בורר נועדה להעלות מהאוב את אותה יריבות ישנה נושנה הנוגעת לטענת גונתר לאבדן השקעותיה ההיסטוריות " (פסקה 10 להחלטה). הוסף והוסבר, כי במסגרת הסכמים והליכים משפטיים קודמים הוכרע זה מכבר כי החברות המחזיקות במבקשת – אפיווינד וגונתר – מנועות מלהגיש תביעות בוררות עתידיות נגד המשיב 1. מסיבה זו, נקבע, אין לאפשר גם למבקשת, המוחזקת על-ידן, לתבוע את המשיב 1 בהליך בוררות. בית המשפט קבע אפוא, כי " זהו המקרה המתאים להפעלת המדיניות המשפטית הראויה שתשווה בין גונתר לבין המבקשת ותקשור את זו האחרונה לתוצאת ההליכים הקודמים " (פסקה 12 להחלטה), וזאת בהתבסס על אינדיקציות שונות המפורטות בהחלטתו. בית המשפט הוסיף והטעים, כי ביחס לחלק מהצדדים שלגביהם ביקשה המבקשת להחיל את תניית הבוררות, לא מובן כי אכן יש תחולה לתניית הבוררות. לבסוף הבהיר בית המשפט כי החלטתו מכריעה בטענות הצדדים רק לעניין בקשת המבקשת למינוי בורר, ולא לגופן, כאשר לצדדים נתונה זכות לברר את הסכסוך ביניהם בבית המשפט המוסמך.
נגד החלטת בית המשפט קמא הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור דנא. המבקשת טוענת כי יש לראות בה אישיות משפטית נפרדת, שאינה כפופה למניעויות ולהשתקים שנקבעו ביחס לחברות המחזיקות בה. עוד טוענת המבקשת לטעויות שונות שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי, לרבות קביעתו לפיה קיים ספק בדבר תחולתה של תניית הבוררות על כלל הצדדים להליך.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים בענייני בוררות ניתנת במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. יתר על כן, כאשר מדובר בבקשת רשות הערעור המופנית נגד החלטה בעניין בקשה למינוי בורר מכוח סעיף 8
ל חוק הבוררות , רשות ערעור שמורה בעיקרה למקרים שבהם הערכאה הראשונה שגתה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית (ראו: רע"א 2979/16 Magic Softare Enterprises Ltd
נ' פאיירפליי בע"מ , פסקה 6 (16.6.2016) ; סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א' 416 (מהדורה רביעית, 2005) ). בענייננו, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית המצדיקה לערוך דיון לפני ערכאת הערעור. למעלה מן הצורך אציין כי אין ממש גם בטענות המבקשת במישור הפרטני. בעיקרו של דבר, החלטת בית המשפט המחוזי מבוססת על קביעות עובדתיות ואינדיקציות שנדונו בעניין הקשר בין חברת גונתר לבין המבקשת, והיחס של הראשונה להליך הנוכחי (ראו פסקאות 11-10 להחלטה). איני סבור כי נפלה שגגה בקביעות בית המשפט קמא בהקשר הנדון, ולא מצאתי מקום להתערב גם בסכום ההוצאות שנפסק לחובת המבקשת.
נוכח האמור לעיל בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' בטבת התשע"ח (19.12.2017).
ש ו פ ט