רע"א 8603/99 בן אליהו אהרון נ. בן אליהו שרה

בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק-דין על פי כתב התביעה בו הורה על פירוק שיתוף בנכס מקרקעין- משק בו התגוררו שני בני הזוג לפני שהתגרשו והורה כי הפרוק ייעשה על-ידי מכירת הנכס וחלוקת התמורה בין השנים בחלקים שווים. קדמה לפסק-הדין החלטה לפיה המבקש לא עמד בדרישות הדיוניות להבאת ראיותיו, לא הגיש תצהירי עדות ראשית במשך חודשים ארוכים מאז שהוחלט על הגשתם ולא מילא אחר החלטות נוספות של בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בערעור חזר והבהיר את כל מחדליו של המבקש ודחה את הערעור על החלטת הערכאה הראשונה, מכאן הבקשה שלפנינו.

אין מקום להתערבות בית משפט זה "בגלגול" שלישי בהחלטות שניתנו על ידי הערכאות הקודמות ושמבחינת סדרי הדין לא נפלה בהן טעות. עם זאת, טרחתי ועיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה ומצאתי שגם לגופו של עניין אין בבקשה ממש. בהסכם הגירושין ניתנה אופציה למבקש לרכוש את חלקה של המשיבה בנכס בסכום של 15,000 ש"ח בתשלומים חודשיים של 500 ש"ח שלטענתו שולמו רק 6 מהם. הטענה לפיה היה צריך לקבל משכנתא כדי לשלם למשיבה את היתרה והיא לא שתפה פעולה בעניין זה, גם אם נכונה היא, אין בה כדי לשנות את העובדה שהסכום לא שולם.

על פי ההסכם, אם אף אחד מהשניים אינו יכול לרכוש את חלקו של האחר במחיר הנ"ל, יימכר הנכס והתמורה תחולק בין השנים. זוהי התוצאה אליה הגיע בית המשפט.

במצב דברים זה גם אילו היה מקום לשקול את מתן רשות הערעור - ואינני סבורה שכך הוא - היה מקום להימנע מלתתה מחמת העדר סיכוי של ממש בערעור עצמו.

הבקשה נדחית.