רע"א 8611/15 בילדקו הנדסה בע"מ נ. רם יבין

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ע"א 38641-06-14 וע"א 52505-06-14 (כב' סגני הנשיא י' שנלר וד"ר ק' ורדי

והשופט ח' ברנר ), אשר דחה את ערעור המבקשת וקיבל את ערעור המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, ת"א 4615-06-10 (כב' השופטת ח' פלינר ). הסכסוך בין הצדדים נסוב סביב השאלה האם מגיעים למבקשת סכומי כסף נוספים בגין עבודות קבלנות שביצעה עבור המשיבים. בית משפט השלום ענה על שאלה זו בחיוב. בית המשפט המחוזי הפך קביעה זו ודחה את תביעת המבקשת. הבקשה הנוכחית עוסקת בהתערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים שנקבעו כבסיס להכרעתו.

1.המבקשת התקשרה עם המשיבים בהסכם, לפיו תספק להם שירותי קבלנות להריסת מבנה ולהקמת מבנה חדש תחתיו. בסופו של דבר המבקשת לא השלימה את ביצוע העבודות, ובהתאם לכך קיבלה רק חלק מן התשלום שהובטח לה. במוקד הסכסוך בין הצדדים מצויות שתי שאלות: האם על המשיבים לשלם למבקשת סכומים נוספים בגין העבודות שהספיקה לבצע, והאם עליהם לשלם לה פיצויים הנובעים מכך שעבודתה הופסקה לפני סיום החוזה.

בית משפט השלום קבע כי על המשיבים לשלם למבקשת סכומים נוספים על אלה ששילמו לה, שכן העבודה שנדרשה לבצע בפועל הייתה שונה באופן מהותי מזו שהוצגה לה בעת החתימה על החוזה. בה בעת, תביעתה לפיצויים הנובעים מהפסקת העבודה נדחתה, בנימוק שהמשיבים היו רשאים להפסיק את עבודת המבקשת בנסיבות הספציפיות שנוצרו. בית המשפט המחוזי הפך את הקביעה העובדתית לפיה המבקשת לא ידעה בעת החתימה על החוזה על אופי העבודה הנדרשת. בהתאם לכך נדחתה תביעת המבקשת לסכומים נוספים על אלה שקיבלה. מכאן הבקשה שלפני.

לטענת המבקשת, קביעותיה העובדתיות של ערכאה קמא בטעות יסודן. לשיטתה, היא טעתה בהבנת המטריה, התערבה ללא הצדקה בחוות דעת המומחה והתעלמה מעדותם של מספר עדים ומראיות חשובות נוספות ללא הנמקה הולמת. מנגד סומכים המשיבים ידיהם על פסק הדין מושא הבקשה.

2.לאחר שעיינתי בהשתלשלות ההליכים הקודמים ובחומרים שצרפו הצדדים בהליך הנוכחי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענותיה של המבקשת עוסקות בממצאי העובדה שנקבעו בבית המשפט המחוזי. הטענה הראשונה היא נגד התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים שקבע בית משפט השלום, בניגוד לכלל לפיו לא על נקלה תתערב ערכאת הערעור בממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי הערכאה המבררת. ברם, בפסיקה הוכרו חריגים לכלל זה, המבוסס על יתרונה של הערכאה המבררת בהערכת הראיות על פני ערכאת הערעור (ראו ע"פ 2439/10 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (06.06.2012)): הראשון , כאשר הממצאים מתבססים על מסמכים

בכתב ולא על עדות בעל פה (ראו ע"פ 398/89

מנצור נ' מדינת ישראל

(19.1.1994));

השני , מקרים בהם ממצאי הערכאה המבררת מתבססים על שיקולים טהורים שבהגיון, להבדיל משיקולים המבוססים על התרשמות ישירה מן הראיות (ראו : ע"פ 6147/07 שמעון אביסידריס נ' מדינת ישראל

(2.7.2009));

השלישי ,

מקום בו נפלו טעויות מהותיות בהערכת מהימנות העדויות על ידי הערכאה המבררת, כגון התעלמות מסתירות בעדות היורדות לשורשו של עניין או מגורמים רלבנטיים להערכה של משקל העדות (ראו ע"פ 4977/92 ג'ברין נ' מדינת ישראל , פ"ד מז (2) 690 (1993)); הרביעי , הכרעה המבוססת על מסקנות שהוסקו מן העובדות, ובמיוחד כאשר אלה עומדות בלב המחלוקת (ראו למשל: ע"א 9784/05

עיריית תל אביב-יפו נ' עו"ד ידידיה גורן

(12.8.2009)). במקרים חריגים אלה יתרונה של הערכאה המבררת על ערכאת הערעור מצומצם יותר .

במקרה דנן בית המשפט המחוזי לא התערב ישירות בממצאי מהימנות שקבע בית משפט השלום, אלא במסקנות שאותן ניתן להסיק מהם. כך, למשל השאלה מה ניתן ללמוד מעיון בתוכניות היתר הבניה. בית משפט השלום קבע לא ניתן ללמוד מהן על מלוא מורכבות העבודות שנדרש לבצע בפועל. לעומת זאת, באחד הנדבכים המרכזיים בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי שעיון בתכניות אלה – ובמסמכים נוספים – די בו כדי ללמד על כך שהמבקשת ידעה על אופי העבודות המורכבות שיידרש ממנה לבצע. דוגמא נוספת היא השאלה האם התלוננה המבקשת על מורכבות החוזה ב"זמן אמת". ניתוח סוגיה זו, שאף היא שימשה נדבך מרכזי בפסק הדין, מבוסס על התכתובות והמסמכים שצרפו הצדדים להליך. דברים דומים עולים אף ביחס לניתוח יתר הראיות שהוצגו. עולה כי התערבותו של בית המשפט בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום היא לא בליבת כלל אי-ההתערבות – התרשמות ישירה מעדים, אלא במסגרת החריגים שנמנו לעיל. על כן התערבות זו כשלעצמה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. זאת מן הטעם שהבקשה עניינה במקרה הפרטי של הצדדים, והסוגיה שמעוררת הבקשה איננה במישור העקרוני אלא בפן היישומי.

טענות נוספות של המבקשת נגעו לגוף ממצאי העובדה, להבדיל מעצם התערבותו של בית המשפט המחוזי בהם. המבקשת מאריכה לנתח את הראיות השונות ולהסביר כיצד הן תומכות בעמדה. דא עקא, שגם טענות אלה אינן מצדיקות רשות ערעור בגלגול שלישי, אשר כידוע – תינתן במקרים חריגים המעלים שאלה משפטית או עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). טענותיה של המבקשת אינן עומדים במבחן זה. אף לגופם של דברים, ולמעלה מן הצורך, על פני הדברים לא עולה מן החומר שצרפו הצדדים לבקשה כי נפלה בהכרח טעות בהכ רעתה של ערכאה קמא, או כי היא לא עמדה באופן מדויק על טענותיה של המבקשת. בהקשר זה יודגש כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי צוינו כלל אי-ההתערבות והנימוקים לסטייה ממנו, תוך ניתוח מפורט של המקרה והראיות שהוצגו.

3.הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.