רע"א 8624/14 מדינת ישראל נ. רבקה דמארי

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בתיק כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור כפי שיפורט. דעת הרוב בבית המשפט המחוזי נסמכה בעיקר על פסק הדין בע"א 444/65 פריצקר נ' שאהין פ"ד כב(1) 675, במישור הפרוצדורלי, וזאת משנקבע כי אין עסקינן בנידון דידן בפולשים אלא – בשל חלוף הזמן – בני רשות (אין חולק כי הכניסה מעיקרא לא היתה כדין); על כן סבר בית המשפט כי החריגה מגדר הפלוגתא מבטלת את פסק דינו של בית משפט השלום.

דעת המיעוט סברה, ואף אנו כמותה, כי שונה המקרה מהלכת פריצקר במובן זה שבאותו עניין נכנסו המחזיקים לנכס מעיקרא בדין.

סבורים אנו כי, בכל הכבוד, כי לא היה מקום להעלאת הנושא מיזמתו של בית המשפט המחוזי (דעת הרוב), וכי היה על בית המשפט להידרש לנושאים שבמחלוקת לגופם (כפי שעשתה דעת המיעוט). מתוך הגינות כלפי המשיבים איננו סבורים כי יומם המלא יינתן בלא שיתייחס בית המשפט, לאחר שמיעתם בעקבות פסק דיננו, לנושאים לגופם, וכמובן יעשה כן בפתיחות דעת וכטוב בעיניו בגדרי ההגינות הנחוצה. התיק מוחזר איפוא לבית המשפט המחוזי לפי האמור. כיון שגם המדינה לא כיסתה בתביעה כל הנחוץ, אין צו להוצאות.