רע"א 865/22 פלוני נ. המחלקה לשירותים חברתיים מועצה אזורית מרחבים באמצעו

1.

המבקשים הם הוריהם של 4 ילדים קטינים (להלן: הקטינים ). ביום 27.2.2020, על רקע סכסוך קשה בין המבקשים ובשים לב לטענות בגין הזנחה מצדם, הקטינים הוכרזו כקטינים נזקקים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ). בהחלטה נוספת מאותו היום הוציא בית המשפט

צו פיקוח והשגחה בעניינם של הקטינים למשך תקופה של שנה, תוך שנקבע כי המבקשים והקטינים יגיעו באופן קבוע לפגישות טיפוליות במרכז החירום האקסטרני בבאר שבע (להלן: מרכז החירום ). ואולם, לאורך תקופה זו דיווחו גורמי המקצוע על חוסר שיתוף פעולה מצד המבקשים וכן על המשך הזנחה מצדם. ביום 27.5.2021 התקבלה חוות דעת מטעם מרכז החירום שבמסגרתה הומלץ על הוצאת הקטינים למסגרת חוץ ביתית, לאחר שנמצא כי לא חל שיפור במצבם הרגשי של הקטינים וכן ביכולתם של המבקשים לספק את צרכיהם. ביום 1.6.2021 קבעה ועדה לתכנון, טיפול והערכה שיש לפעול להוצאתם של הקטינים ממשמורת המבקשים בהקדם האפשרי. חרף האמור, ביום 13.6.2021 החליט בית משפט השלום לנוער לתת פרק זמן נוסף למבקשים בטרם קבלת החלטה סופית בעניינם והפנה את המבקשים לבדיקת מסוגלות הורית. ביום 16.1.2022 התקבלה חוות הדעת למסוגלות הורית של פסיכולוג קליני וחינוכי (להלן: חוות הדעת ), אשר המליצה על הוצאתם של הקטינים למסגרות חוץ ביתיות באופן מידי, לאחר שנמצא כי הם אינם מקבלים טיפול ראוי על ידי המבקשים, וכי ישנה סכנה כי עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך כתוצאה מכך.

2.

ביום 31.1.2022 הורה בית משפט השלום לנוער בבאר שבע (כב' השופטת ש' ריבלין-אחאי ) על הוצאת הקטינים ממשמורת המבקשים ועל העברתם למשמורת רשות הסעד ; כן קבע בית המשפט כי טובתם דורשת לבצע את ההחלטה בהקדם האפשרי. בית המשפט עמד על כך שכלל הגורמים המקצועיים הסכימו כי יש הכרח בהוצאת הקטינים מרשות המבקשים באופן מידי, וכי על אף המאמצים הרבים מצד גורמי הטיפול, לא חל שיפור במצבם של הקטינים בחלוף הזמן. בית המשפט הוסיף כי בתום 30 יום ממועד קליטתם של הקטינים במסגרות החוץ ביתיות, תוגש חוות דעת עדכנית אודות מצבם (להלן: דו"ח הביניים ). לצד זאת, הורה בית המשפט על עיכוב ההחלטה למשך 72 שעות, חלף 45 הימים שביקשו המבקשים.

3.

המבקשים ערערו על ההחלטה לעכב את ביצוע ההחלטה לפרק זמן של 72 שעות וביקשו כי בית המשפט יאריך את המועד האמור, וזאת עד להכרעה בערעור על הוצאתם של הקטינים ממשמורתם של המבקשים. ביום 2.2.2022 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו ) את הערעור, וזאת אף מבלי לקבל את תשובת המשיבים. בית המשפט עמד על כך שהחלטת בית משפט קמא התבססה על ראיות וחוות דעת מנומקות, שהעלו טעמים כבדי משקל באשר לדחיפות שבה יש לפעול על מנת להוציא את הקטינים מהבית. בנוסף, ציין בית המשפט כי ההחלטה התקבלה לאחר ניסיונות רבים של גורמי המקצוע להיטיב את מצבם של הקטינים במסגרת משמורתם של המבקשים. בית המשפט התייחס גם לכך שלאחר שיוגש דו"ח הביניים או כאשר יתעוררו נסיבות חדשות, ניתן יהיה לשוב ולשקול את הצו שניתן. לבסוף, קבע בית המשפט כי "יש לפעול מידית לביצוע הצו בתום 72 השעות שבגדרם עוכב ביצוע ההחלטה".

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה התבקש גם עיכוב ביצוע. המבקשים טוענים כי במסגרת ההחלטה על עיכוב ביצוע יש לתת משקל הולם לנזק שייגרם לקטינים כתוצאה מהוצאתם ממשמורתם של המבקשים, וכי שגה בית המשפט כאשר דחה את הבקשה אף מבלי לקבל תשובה. כן טוענים המבקשים כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט לנוער אשר קבעה שיש להוציא את הקטינים ממשמורתם. המבקשים טוענים כי בהחלטה זו נפלו פגמים שונים, ביניהם שלא ניתן משקל מספק לזכות המבקשים לגדל את ילדיהם ולפגיעה בתא המשפחתי כתוצאה מכך. המבקשים מדגישים ישנם פתרונות מידתיים יותר אשר יאפשרו להיטיב את מצבם של הקטינים תוך שיפגעו במידה פחותה בזכות זו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות בהתאם לאמות המידה המקובלות (רע"א 2965/20 פלוני נ' חברת שיכון ופיתוח ניהול נכסי משב"ש בע"מ , פסקה 7 (2.6.2020); רע"א 3099/20 חיים הכהן נ' הרשקוביץ , פסקה 4 (15.5.2020)). ראשית, כעולה מהחומר שלפניי, החלטת בית משפט השלום לנוער – שניתנה ביום 31.1.2022 – הורתה על עיכוב ביצוע לפרק זמן של 72 שעות; בית המשפט המחוזי לא האריך את המועד האמור, ומשכך עיכוב הביצוע שניתן על ידי בית משפט השלום לנוער פקע בטרם הוגשה הבקשה שלפניי (ביום 6.2.2022). ואולם, המבקשת לא פירטה בבקשתה האם ההחלטה על הוצאת הקטינים ממשמורת המבקשים בוצעה לאחר שפקע הצו. לכך יש להוסיף כי פרק הזמן האמור נקבע לאחר שבית המשפט התרשם – בשים לב לעמדת גורמי הרווחה והטיפול – כי ישנה חשיבות להוצאתם של הילדים למסגרות חוץ ביתיות בהקדם האפשרי, וזאת על מנת למנוע נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם להם . אשר ל טענות המבקשים שנוגעות לעצם ההחלטה להעביר את הקטינים ממשמורתם למשמורת רשות הסעד , אלה לא התבררו לפני בית המשפט המחוזי, מאחר שערעורם התמקד בשלב הנוכחי אך בהחלטה לעיכוב ביצוע. משכך – אין מקום לדון בהם לראשונה במסגרת ההליך בפני בית המשפט זה (ראו והשוו: בע"ם 2127/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (6.5.2021)). הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .