רע"א 8650/21 צבי עברי נ. עו"ד ארז חבר - בתוקף תפקידו כנאמן להסדר של חברת

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בחדל"ת 60140-12-20 (השופט י' פרסקי ), מיום 17.10.2021, בגדרה הורה בית המשפט המחוזי על מינוי בעל תפקיד – מנהל מיוחד לצורך ביצוע חקירות.

רקע עובדתי

1.

הבקשה שלפני הוגשה מטעם צבי עברי ורעייתו, ענת עברי. צבי עברי (להלן: המבקש ), מחזיק ב-100% ממניות חברת אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ, שעוסקת בייצור, שיווק ויצוא של מוצרי פלסטיק למיניהם (להלן: החברה ). לימים נכנסה החברה לחדלות פירעון ונפתחו נגדה הליכים בבית המשפט המחוזי (חדל"ת 60140-12-20 וחדל"ת 44274-08-20). ביום 29.12.2020 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי, בגדרי אותם הליכים, צו פתיחת הליכים נגד החברה, כמו גם תוקף להסדר חוב שעליו הסכימו הנושים (להלן: ההסדר ).

2.

ההסדר, שנחתם לטובת שיקום והבראת החברה, כולל התייחסות ענפה לחובות החברה, מצב התביעות, סדרי הנשייה, ניהול החברה, מצבת הנכסים ועוד. הבקשה שלפני עניינה בסמכויות חקירה, שהוקנו למנהל ההסדר וכן בצו איסור דיספוזיציה שהוטל במקור מכוח סעיף 8(ה) להסדר על 50% מדירת המגורים שרשומה על שם רעייתו של המבקש, למשך תקופה של 12 חודשים, החל ממועד אישור ההסדר. בהתאם לסעיף 9 להסדר למנהל ההסדר הוקנו סמכויות חקירה רחבות שנועדו, בין היתר, לצורך איתור " רכוש ו/או נכסים ו/או זכויות השייכים לחברה ו/או לבעל השליטה" כשבייחס לדירת המגורים נקבע בהסדר, כי "מנהל ההסדר יהיה רשאי לחקור את החייב ורעייתו בקשר לדירת המגורים שבבעלות אשת החייב שברח' צור 23 רמת גן (הידוע כגוש 6887 חלקה 92) (להלן: בית המגורים ) ובמידת הצורך, לנהל בהתאם לממצאיו הליכים משפטיים בעניין בית המגורים. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מכל טענה או זכות" (ההדגשה במקור – ש' ש').

3.

החקירה שנועדה להתבצע עם חתימת ההסדר התעכבה במשך תקופה לא מבוטלת. ביום 29.1.2021 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה מטעם הנאמן להסדר, למתן הוראות בקשר לנקיטת פעולות החקירה, ובגדרה התבקש בית המשפט להורות לנאמן לבצע את החקירה בעצמו (הבקשה מופיעה במערכת נט המשפט כבקשה מס' 49, להלן: בקשה מס' 49 ). בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי שניתנה באותו יום, הוגשה ביום 23.2.2021 תגובת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה ). הממונה התנגד למתן סמכויות חקירה לנאמן מחמת הימצאותו בניגוד עניינים. בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 5.4.2021, דחה את בקשת הנאמן והורה כי ימונה בעל תפקיד אחר לביצוע פעולות החקירה, זאת מתוך רשימת מועמדים שתוצע על-ידי הממונה (להלן: ההחלטה הראשונה בבקשה מס' 49 ).

4.

בחלוף חודש ימים, ביום 5.5.2021, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית המועד להגשת שמות המועמדים לביצוע החקירה ב-30 ימים. המבקש הטעים את קבלת הבקשה בכך שברצונו לפנות "להליך גישור מזורז וקצוב בזמן בפני מגשר מוסכם [...], וזאת על מנת להגיע להסכמה כוללת בין הצדדים באופן שיחסוך את הצורך בהליכי החקירות ובניהול תביעות [אם וככל שיוחלט להגישן], תהליך שיארך שנים רבות ויהיה כרוך בעלויות גבוהות [...] ברי כי במקרה בו הליך הגישור יכשל, ניתן יהיה להביא שוב את נושא מינוי בעל התפקיד הנוסף בפני בית המשפט הנכבד" (הבקשה מופיעה במערכת נט המשפט כבקשה מס' 58, להלן: בקשה מס' 58 ). עוד באותו יום הורה בית המשפט המחוזי על מתן ארכה כמבוקש, תוך שהוא מוסיף בהחלטתו שתי 'הוראות/הערות':

"הראשונה, לאור כך שהסדר הנושים שאושר, התייחס לכך שיוגבל לשנה צו איסור הדיספוזיציה ביחס למבקש בקשה זו, בעל המניות (ראו למשל סע' 8(ה) להסדר שאושר), לאור בקשה זו ונימוקיה, תוקפו של צו איסור הדיספוזיציה יוארך ובמקום הקבוע בהסדר שאושר צו איסור הדיספוזיציה יהיה בתוקף, עד להחלטה אחרת. תשומת לב הנאמן לארכה זו של תוקף הצו וככול שהדבר דורש טיפול מעשי, לטיפול הנאמן ובאחריותו.

השנייה, הינה בכך שיובהר כי אין בארכה שהתבקשה ואושרה בפתח החלטה זו, בכדי שיהיה בדבר כל הבעת דיעה או יצירת ציפיה כי ככול שהנושים יסכימו לשינוי כזה או אחר, הדבר יאושר והדברים עוד ישקלו בהמשך. זאת, במיוחד בשל אופי הנושא לגביו הוריתי שיש צורך במינוי בעל התפקיד לביצוע חקירות, אם כי הדברים יתבררו כדין, אם וכאשר יהיה צורך בכך" (להלן: החלטה מס' 58 ).

5.

עיננו הרואות, כי בהחלטה מס' 58, שניתנה ביום 5.5.2021, אישר בית המשפט המחוזי את הארכת המועד שהתבקשה על-ידי המבקש. עם זאת, בשים לב לעיכוב שנוצר בהליך מינוי החוקר, הוארך צו איסור הדיספוזיציה עד למתן החלטה אחרת.

לעובדה זו חשיבות מכרעת בנוגע לבקשה שלפני.

6.

ביום 2.9.2021, בחלוף כ-4 חודשים ממועד מתן החלטה מס' 58, הגיש הממונה בקשה להורות על מינוי בעל תפקיד לצורך ביצוע פעולות החקירה. הממונה פירט בבקשה מספר מועמדים לצורך ביצוע התפקיד האמור. ביום 12.9.2021 הגיש המבקש תשובה לבקשה זו, בגדרה הביע התנגדות כללית למינוי בעל התפקיד. בתוך כך, המבקש שב על הצעתו להעברת הנושא להליך גישור שייתר לדבריו את הצורך בביצוע חקירות. בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 12.9.2021, ביקש את תגובת הממונה לתשובה. בתגובתו טען הממונה, כי "עיון בתשובת בעל המניות מלמד כי אין בהצעתו משום חידוש. לאור הזמן הרב שחלף מאז הצעתו הראשונה של בעל המניות, העובדה כי לא הצליח לגייס הסכמת רוב הנושים ובשים לב לעמדת חלק מהנושים לפיה יש למנות בעל תפקיד לביצוע חקירות, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כבר עתה על מינוי בעל תפקיד לביצוע חקירות" .

7.

עוד בטרם מונה בעל תפקיד לביצוע החקירות חזר ופנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת להשהות את ביצוע החקירות לתקופה נוספת של 6 חודשים לטובת פניה להליך גישור. בקשה זו לוותה בהמשך, ביום 13.10.2021, גם בהודעה מטעם המבקש ו'קבוצת הנושים המרכזיים בתיק'. במסגרת ההודעה שב על בקשתו להשהות את ביצוע החקירות לתקופה של 6 חודשים כאמור בבקשה מיום 3.10.2021.

ביום 17.10.2021 נתן בית המשפט המחוזי החלטה בבקשה זו של המבקש.

8.

בהחלטתו, התייחס בית המשפט המחוזי להשתלשלות האירועים שפורטה לעיל, וכן לסמכויות שהוקנו לנאמן לביצוע חקירות "בין היתר לבדיקת נסיבות קריסת החברה, לאיתור נכסים, לקבלת מידע, לבדיקת פעולות שבוצעו האם במסגרתן הוברחו נכסים, במיוחד בהתייחס לבעל השליטה וישנה התייחסות גם לחקירת רעייתו של בעל השליטה, בהקשר לבית המגורים המשותף" . בית המשפט שקל את טענותיו של המבקש מזה ואת עמדת הממונה מזה, והגיע לכלל מסקנה כי דין עמדת הממונה להתקבל. בית המשפט עמד על כך, שקיימת ציפייה סבירה של כלל הנושים שהוראות ההסדר ימולאו כלשונן, לרבות ביצוע החקירות, וכן כי "מאז אישור הסדר הנושים חלף זמן רב יחסית, משך זמן המתקרב לשנה, ואיני רואה הצדקה להשהיה נוספת של ביצוע החקירות, כאשר דחיות נוספות, עלולות להתברר בדיעבד כגורם שבפועל, יביא למניעת חקירה יעילה, במיוחד אם תתקבל עמדת בעל השליטה לדחייה של עוד שישה חודשים כמבוקש על ידו" . בית המשפט הבהיר, כי "לא שוכנעתי כי יש לשנות מהוראות הסדר הנושים שאושר שנקבע בו מנגנון של ביצוע חקירות ולכן הנני דוחה את התנגדות בעל השליטה לאישור מינוי בעל תפקיד" . עוד הבהיר בית המשפט המחוזי, כי "אחת הסיבות לכך ששלב החקירות טרם החל, מלבד הנושא שעלה בדבר זהות הגורם שיחקור, כפי שעלה בהחלטת 5.4.21, הינה מספר בקשות וחילופי דברים כמו גם ארכות מועד שביקש בעל השליטה" . בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי, כי "בקשות אלו של בעל השליטה, אף הביאו לכך שבהחלטה מיום 5.5.21

בבקשה 58, הוריתי כי למרות שהסדר הנושים שאושר, התייחס לכך, שאיסור הדיספוזיציה על נכסי בעל השליטה, (סע' 8(ה) להסדר שאושר), יוגבל לשנה, צו איסור הדיספוזיציה יוארך עד להחלטה אחרת " (ההדגשות הוספו – ש' ש'). לבסוף הורה בית המשפט המחוזי "על מינוי עו"ד יניב אינסל כמנהל מיוחד, לצורך ביצוע החקירות הנדרשות" .

על החלטה זו. מיום 17.10.2021, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני (להלן: ההחלטה השנייה בבקשה מס' 49 ).

תמצית טענות המבקש

9.

המבקש מלין נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.10.2021 וטוען, כי בית המשפט המחוזי טעה טעות יסודית בכך שהורה על מתן צו איסור דיספוזיציה על דירת המגורים ללא הגבלת זמן, ובניגוד למגבלת 12 החודשים שנקבעה בהסדר. לטענת המבקש החלטה זו מגלמת פגיעה בכללי הצדק הטבעי משלא ניתנה למבקש ולרעייתו הזדמנות להביע התנגדותם להארכת הצו. לשיטתו של המבקש סמכות בית המשפט בקשר להסדר מוגבלת לפרשנותו או ליישום הוראותיו בלבד, ולא לשינוי הוראותיו כפי שנעשה בעניינו.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפני ובבקשות השונות ובהחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת אף בלי צורך להידרש לתשובה מאת המשיבים, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ).

11.

ההיבט הדיוני : מהשתלשלות האירועים שפורטה לעיל, אף מהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הערעור, עולה כי ההחלטה שמאריכה את צו איסור הדיספוזיציה על דירת המגורים עד להחלטה אחרת ניתנה עוד ביום 5.5.2021,

בהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה מס' 58. ככל שרצה המבקש להשיג על החלטה זו היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 60 ימים מיום הינתנה (תקנה 137(א) לתקנות). המבקש 'שקט אל שמריו' והחליט להשיג על הארכת הצו רק ביום 16.12.2021, משל זו ניתנה לראשונה במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.10.2021, תוך שהוא 'מבליע' את ההחלטה מיום 5.5.2021 ומגדיר אותה כ'החלטת ביניים' (סעיף 46 לבקשת רשות הערעור).

ודוקו! למבקש היו אינספור הזדמנויות להתייחס להארכת הצו שניתן ביחס לדירת המגורים. המבקש, ש'העמיס' על בית המשפט המחוזי בקשות אינספור בנוגע למינוי החוקר, לא טרח באף אחת מהבקשות הללו להלין נגד החלטה מס' 58, מיום 5.5.2021, בה הוארך הצו, ולהעמיד אותה לבחינה מחודשת של בית המשפט. משכך, גם טענתו בדבר אי-מתן זכות עמידה דינה להידחות.

12.

ההיבט המהותי : בהסדר שנחתם הייתה התייחסות מפורשת למינוי בעל תפקיד לצורך ביצוע חקירות ובפרט, ביחס לדירת המגורים לגביה נקבע, בסעיף 9(י) להסדר, כי "מנהל ההסדר יהיה רשאי לחקור את החייב ורעייתו בקשר לדירת המגורים שבבעלות אשת החייב שברח' צור 23 רמת גן (הידוע כגוש 6887 חלקה 92) (להלן: בית המגורים ) ובמידת הצורך, לנהל בהתאם לממצאיו הליכים משפטיים בעניין בית המגורים. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מכל טענה או זכות" . בסעיף 8(ה) להסדר אכן נקבע, כי צו איסור הדיספוזיציה שניתן בנוגע לדירת המגורים יפקע בתוך 12 חודשים ממועד אישור ההסדר. עם זאת, סבורני, כי בנסיבות שנוצרו, בית המשפט המחוזי נהג כדין משהחליט להאריך את מועד הצו.

13.

סעיף 327 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 מעגן את סמכותו של בית המשפט שאישר את הסדר החוב, "לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו" . בע"א 1091/15 רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited

(13.7.2016) נדונה סמכותו של בית המשפט שאישר את הסדר החוב לדון בסוגיות העולות ממנו לאחר חתימתו (להלן: עניין רוזנפלד) . בית משפט זה עמד על כך שתכליתו של הסעיף היא "שמירה על יציבותו של ההסדר ועל הודאות הנדרשת במקרים אלה, תוך מתן הסמכות להבהיר או לפרש את ההסדר שאושר, בידי הגוף אשר היה אמון על גיבושו ואישורו, כמעין חריג לסופיות, ומתוך הבנת המציאות המזמנת הפתעות ופיתולים" (הדברים נכתבו אז בקשר לסעיף 350(ט1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אך לנוכח הדמיון בין הסעיפים הם יפים גם לענייננו; עניין רוזנפלד , בפס' מז לפסק הדין של המשנה לנשיאה, א' רובינשטיין ). עוד הבהיר בית משפט זה, כי " לבית המשפט שדן בהסדר הנושים יכולת הסתכלות רחבה על כלל "הטוענים לשמיכה" , שמטבעה היא קצרה בנסיבות בהן עסקינן, והוא שנדרש ליתן טיפול כוללני ומקיף, המביא בחשבון את השלכות הפעולה על כלל הגורמים המעורבים . הדברים יפים על פניהם – בגדרי השכל הישר – הן לשלבים הראשונים בתהליך אישור ההסדר, והן לאחר אישור ההסדר , ככל שעולות סוגיות שיש בהן כדי להשפיע על ההסדר ועל הזכויות והחובות של הצדדים לו" ( שם , בפס' נ; ההדגשות הוספו – ש' ש').

14.

בית המשפט המחוזי שאישר את ההסדר, היה מעורה בפרטיו, ראה לנגד עיניו את התמונה בכללותה והחליט, כי הארכת הצו משרתת את ביצוע ההסדר בנסיבות העניין. אין מקום להתערב בהחלטתו בהקשר זה. הליך מינוי החוקר התעכב במשך כשנה, בעיקר מחמת בקשות שונות שהגיש המבקש בעצמו לבית המשפט המחוזי. משהליך המינוי התארך, צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו להאריך את הצו על דירת המגורים, שכן הליך החקירה נועד, בין היתר, גם לצורך בדיקת זכויותיו של המבקש בדירה. משמע, הארכת הצו לא משנה את תוכנו של ההסדר, כטענת המבקש. נהפוך הוא – הארכת הצו דווקא מממשת את ההסדר, מגשימה את תוכנו ומשרתת את יציבותו, שכן ביצוע החקירה ומתן הצו קשורים זה בזה. החקירה נועדה לבחון את המצב הקנייני בדירה, בעוד שהצו נועד לוודא שלא תעשה העברת בעלות שעלולה לייתר את ממצאיה ומסקנותיה. יתרה מזאת, המבקש בעצמו מכיר בקשר שבין הצו לסמכות החקירה משציין בסעיף 34 לבקשה, כי "הצו נועד לאפשר למנהל ההסדר לקיים חקירה מהירה ויעילה בנוגע לטענות שהועלו מצד נושים שונים לפיהן לבעל המניות ישנן "זכויות" ב-50% מבית המגורים" .

15.

לא ניתן להשתחרר מהרושם, כי המבקש עשה כל שלאל ידו על מנת למנוע את מינוי החוקר וביצוע החקירות. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשות על גבי בקשות כדי לייתר את החקירה ולקיים הליך גישור תחתיה. כעת משנתחוור לו, כי בקשותיו לא נענו וכי הליך המינוי יוצא לדרך, הגיש בקשת רשות ערעור זו בניסיון להכשיל את הליך החקירה פעם נוספת, בטענות שונות ומשונות, ובהן טענה לשינוי, כביכול, של ההסדר על-ידי בית המשפט המחוזי. כפי שהבהרתי לעיל, אין ממש בטענה זו. למעלה מכך, סבורני, כי המבקש בהתנהלותו מנסה 'לאחוז את החבל בשני קצותיו' – מצד אחד, הגיש לבית המשפט המחוזי אינספור בקשות לשינוי ההסדר וביטול הליך החקירה שנקבע לפיו; ומצד שני, כאשר נדרש בית המשפט למימוש ההסדר, קרי למינוי בעל תפקיד חוקר ובד בבד הארכת צו איסור הדיספוזיציה, על רקע הימשכות ההליכים, נטענת על-ידי המבקש טענה כי בית המשפט אינו מוסמך לשנות את הוראות ההסדר. התנהלות זו כשלעצמה מעוררת תמיהות בקשר לטיב הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.