רע"א 8654/00 בולוס גרניט ושיש בע"מ נ. רשות שדות התעופה

בין המבקשת לבין המשיבה 1 (להלן: הרשות) נכרת חוזה, שבגידרו הוסכם כי המבקשת תספק לרשות אבני גרניט מנוסרות ומלוטשות לצורך בניית פרוייקט נתב"ג 2000. להבטחת כספים שקיבלה המבקשת כמיקדמות וכן להבטחת ביצוע התחייבויותיה על-פי החוזה, הוציא המשיב 2 (להלן: הבנק) ערבויות בנקאיות אוטונומיות לטובת הרשות על-סך כולל של 2,184,098 דולר.

זמן-מה לאחר שהוחל בבנייה, הודיעה הרשות למבקשת על ביטול החוזה ביניהן, וזאת עקב טענות הרשות כי המבקשת הפרה את החוזה מכיוון שלא סיפקה את כמויות האבן שהוסכם עליהן ומשום שאף צבע האבן שסיפקה לא תאם את המוסכם. הרשות אף הודיעה לבנק על דרישתה לממש את הערבויות הבנקאיות האוטונומיות שניתנו לטובתה עד לסכום של 1,500,000 דולר.

המבקשת הגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד מימוש הערבויות. טענתה הייתה, כי הרשות נהגה בחוסר תום-לב וכי מימוש הערבויות יפגע קשות במצבה הכלכלי של המבקשת.

בית-המשפט המחוזי (השופט שמואל ברלינר) דחה את הבקשה, לאחר שקבע כי בהעדר טענה למירמה או זיוף, יש לאפשר את מימוש הערבויות, שהן על-פי אופיין אוטונומיות.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי. המבקשת טענה עוד, כי מן הראוי להרחיב את המקרים שבהם ימנע בית-המשפט מימוש לא מוצדק של ערבויות בנקאיות אוטונומיות שניתנו לטובת נושה, כאשר יש בכך כדי לגרום נזק חמור לחייב.

המבקשת אף הגישה בקשה להוספת ראייה, שעיקרה ידיעה עיתונאית המתארת כיצד הפסיקה אחת החברות הקבלניות המשתתפות בבניית פרוייקט נתב"ג 2000 את פעילותה. לטענת המבקשת, יש בידיעה זו כדי להסביר מדוע חפצה הרשות בביטול החוזה עם המבקשת.

יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

ערבות מן הסוג שהוציא הבנק לטובת הרשות, על-פי טיבה, נועדה להבטיח לנושה את האפשרות לקבל שיפוי כספי מן הערב מבלי שיידרש להתדיין עם החייב בבית-המשפט בנוגע לעיסקת-היסוד שנערכה ביניהם. ראו רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ , פ"ד מח(1) 450, בע' 454. הבטחת יעילותה של הערבות האוטונומית, ואף השיקול של קיום חיי מסחר שוטפים, מחייבים לצמצם את המקרים שבהם יתערב בית-המשפט בכדי למנוע את מימושה, תוך הגבלתם לנסיבות חריגות, כגון שהערבות האוטונומית זויפה או הושגה במירמה. ועל-כל-פנים, אין לאפשר לחייב לקשור בין עיסקת-היסוד לבין חיובו של הערב לשפות את הנושה.

במקרה שבפניי, טענות המבקשת נוגעות לעיסקת-היסוד ועיקרן הוא כי הרשות נהגה בחוסר תום-לב ואף ביטלה את החוזה שלא כדין. בדין איפוא קבע בית-המשפט המחוזי כי אין למנוע את מימוש הערבויות. על המבקשת, אם תרצה בכך, להעלות את טענותיה האמורות כנגד הרשות במסגרת תובענה שהמבקשת רשאית להגיש.

אשר לבקשה להוספת ראייה, הרי שלא מצאתי כי יש בראייה זו בכדי לשנות את המסקנה שלפיה אין למנוע את מימוש הערבויות.

אשר-על-כן, הבקשות נידחות.