רע"א 8668/06 עלאא טלאל גביש(קטין) נ. עדי אלקטרו

בשנת 1993 הגישה המשיבה בקשה לביצוע שטרות כנגד חברת "משטחי ירכא בע"מ" (להלן: החברה) בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. ביום 25.4.04 הגישה המשיבה בקשה לשליחת שאלונים למבקש, אשר היה בן 13 באותה העת, מתוקף היותו בעל מניות בחברה. ראש ההוצאה לפועל בחיפה אישר את הבקשה והשאלון נמסר לידי אביו של המבקש. לאחר שהמבקש לא ענה על השאלון, הגישה המשיבה בקשה להזמינו לחקירת צד ג'. בקשתה נתקבלה והחקירה נקבעה ליום 9.1.05. כאשר המבקש לא הופיע לדיון במועד שנקבע, נקבע דיון נוסף ליום 20.2.05 וראש ההוצאה לפועל כתב בהחלטתו, כי במידה והמבקש לא יופיע למועד שנקבע הוא יהיה חייב במלוא סכום החוב וכן בהוצאות.

ביום 20.2.05 החליט ראש ההוצאה בפועל, שלא בנוכחות המבקש, לצרפו לתיק ההוצאה לפועל ולחייבו, ביחד עם אחר, במלוא הסכום הפסוק (להלן: החלטת החיוב).

כנגד החלטה זו הוגשה מטעם המבקש, ביום 21.4.05, התנגדות לביצוע שטר ובקשה לעיכוב הליכים (בש"א 9205/05). ביום 12.12.05 התקיים דיון בהתנגדות בבית-משפט השלום בחיפה, אליו לא התייצבו המבקש או בא-כוחו. בית-משפט השלום (כב' הרשמת ש' פומרנץ) החליט, לאור היעדרותו של המבקש, לדחות את הדיון ולחייב את המבקש בהוצאות המשיבה, אשר ישולמו לפני מועד הדיון שנקבע ליום 22.1.06. המבקש הגיש בקשה לביטול ההחלטה לחייבו בהוצאות, אך בקשתו נדחתה. ביום 22.1.06 התקיים דיון נוסף בבקשה, בנוכחות בא-כוח המבקש, אולם לא התקיים דיון בבקשה לגופה היות והמבקש טרם שילם את ההוצאות שהוטלו עליו. בית-המשפט קבע, כי מועד חדש לדיון ייקבע רק לאחר שתתקבל הודעה על תשלום ההוצאות. לאחר שלא שולמו ההוצאות החליט בית-משפט השלום, ביום 10.4.06 לדחות את ההתנגדות, להורות על המשך הליכי ההוצאה לפועל ולחייב את המבקש בהוצאות המשיבה.

עם התחדשות הליכי ההוצאה לפועל, הגיש בא-כוח המבקש לראש ההוצאה לפועל בחיפה, ביום 20.8.06, בקשה לעיכוב הליכים, כבקשה מקדמית לבקשה לביטול החלטת החיוב. ביום 10.9.06, בקשתו נדחתה, מן הנימוק שהיות והמבקש בחר לפעול כנגד החלטת החיוב בדרך של הגשת התנגדות לביצוע שטר, הוא אינו יכול להגיש כעת בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. ביום 27.9.06 הגיש המבקש בקשה להכריז על החלטת החיוב מיום 20.2.05 כבטלה ולחלופין ביקש לבטלה. הבקשה נדחתה ביום 28.9.06.

על החלטות ראש ההוצאה לפועל בחיפה מיום 10.9.06 ומיום 28.9.06 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה.

ביום 18.10.06 דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) בקובעו, כי ניתן ללמוד מהחלטות ראש ההוצאה לפועל בחיפה, כי המבקש ידע על החלטת החיוב ולא נקט בהליכים לביטולה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה טוען בא-כוח המבקש, כי טעה בית-המשפט המחוזי בכך שדחה את בקשתו של המבקש מבלי לדון בטענותיו ובכך שלא קבע, כי החלטת החיוב הינה בטלה מעיקרא היות וניתנה שלא בסמכות. לטענתו, לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לחייב את המבקש, בהיותו צד ג', בחוב הפסוק בשל כך שלא ענה על השאלון ולא הופיע לחקירה, ועל-כן דינה בטלות. עוד טוען בא-כוח המבקש, כי החלטת החיוב בטלה משום שניתנה כנגד קטין, מבלי שראש ההוצאה לפועל ידע שמדובר בקטין ומבלי שננקטו ההליכים הנדרשים לפי חוק להגשת בקשות כנגד קטינים. לבסוף, טען בא-כוח המבקש, כי ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה בטעות ולכן אינה מהווה מעשה בי-דין ואינה מונעת את הגשת בקשת הביטול.

מנגד, טוען בא-כוח המשיב, כי המבקש היה יכול לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 20.2.05 בפני בית-המשפט המחוזי ובחר שלא לעשות כן, למרות שידע על ההחלטות שנתנו כנגדו, כפי שעולה מההתנגדות שהוגשה מטעמו, ועל-כן בקשתו לביטול ההחלטה הוגשה בשיהוי ניכר ונדחתה כדין. כמו-כן, מציין בא-כוח המשיב, כי המבקש לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו ואף לא שילם את ההוצאות שהוטלו עליו על-ידי בית-משפט השלום עד ליום זה.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). בענייננו, המבקש לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו אשר חורגת מעניינים הפרטני של הצדדים, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי". כמו-כן, אין מדובר כאן בנושא שבו קיימות החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר ואשר טרם נפסקה בו הלכה על - ידי ערכאת ערעור גבוהה יותר.

דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. ההחלטה של ראש ההוצאה לפועל בחיפה לצרף את המבקש כחייב נוסף בתיק ההוצאה לפועל שפתחה המשיבה ניתנה בתאריך 20.2.05. ההחלטה אמנם ניתנה בהיעדרו של המבקש, אך ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו, כי אישורי המסירה נמסרו למבקש כדין. כמו-כן, המבקש ידע על החלטה זו היות והוגשה מטעמו התנגדות לביצוע שטר כחודשיים לאחר שניתנה. על התצהיר שנלווה לבקשה חתום אביו של המבקש, אשר משמש כאפוטרופסו ואשר חתום אף על הבקשה המונחת בפניי.

על-אף שידע על החלטת החיוב, הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכים ולביטול החלטת החיוב רק כשנה וחצי לאחר שניתנה החלטה זו, ורק לאחר שההתנגדות שהגיש נדחתה ומבלי שסיפק הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה. בנסיבות אלו, מקובלת עלי מסקנתן של הערכאות הקודמות, לפיה החליט המבקש להגיש את הבקשה לביטול ההחלטה רק לאחר שהבין, כי יצטרך לשלם את החוב ולאחר שנדחתה ההתנגדות שהגיש. משבחר המבקש בדרך של הגשת התנגדות, ולא הגיש בקשה לביטול ההחלטה זמן סביר לאחר שניתנה, אין לקבל את בקשתו בעת הזו (ראו רע"א 4172/05 שריג נ' זיידי (לא פורסם). מסקנתי זאת מתחדדת לאור התנהלותו במשך ההליכים המשפטיים בעניינו, הכוללת אי התייצבות במספר מועדים ואי תשלום הוצאות שנפסקו למשיבה על-ידי בית משפט השלום בחיפה, אשר מעידה על זלזול בהליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו.

לאור כל האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

החלטתי מיום 7.12.06 בעניין עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל – מבוטלת בזה.