רע"א 8680/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ. מזלה מימן

המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) נפגעה, ביום 7.4.2002, בתאונת דרכים, ונחבלה בראשה. היא אושפזה בבית חולים בילינסון, ולאחר מכן עברה לבית חולים לוינשטיין. מאז שחרורה, ביום 23.7.2003, היא שוהה בבית אבות, והמבקשות נושאות בהוצאות הכרוכות בכך.

המשיבה עתרה לתשלום תכוף. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) קיבל את הבקשה בחלקה, ופסק למשיבה תשלום תכוף בגין הוצאות עבור מטפלת, הסועדת את המשיבה גם בבית האבות (2,408 ש"ח לחודש), בגין תרופות (2,000 ש"ח לחודש) ובגין נסיעות (300 ש"ח לחודש). בית המשפט לא תחם את התקופה שלגביה ישולמו התשלומים התכופים.

המבקשות מלינות על החלטה זו. הן סבורות, בין היתר, כי לא היה מקום לפסוק למשיבה תשלום תכוף בסכום כאמור, בעוד שהיא מצויה בבית אבות שהוצאותיו מכוסות על-ידן, ומכל מקום, כך הן טוענות, ראוי היה לקבוע גבול מבחינת תקופת התשלום. המבקשות גורסות גם כי ראוי היה לנכות מן הסכום שנפסק סכומים שונים.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי עילה מספקת להתערב בסכומים שפסק בית המשפט קמא, על-פי שיקול דעתו. עם זאת, סבורני כי יש לקבל את הערעור במובן זה, שתקופת התשלום התכוף תוגבל לשנה, ובתום אותה תקופה תוכל המשיבה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת לתשלום תכוף.

הערעור מתקבל אפוא במובן האמור. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני רואה מקום לעשות צו להוצאות.