רע"א 870/13 עאסי מורד בע"מ ואח' נ. יצחק שטרן ושות' בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי חיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל ) מיום 1.1.2013 בת"א 21995-09-12, בגדרה נדחתה בקשה למחיקה ו/או דחיית התביעה על הסף כנגד המבקשים 2 ו-3.

1.

המשיבה, שהיא הקבלן הראשי בפרויקט בנייה ברמת גן, התקשרה ביום 26.4.2011 עם המבקשת 1 בהסכם קבלנות משנה לביצוע עבודות יציקת שלד בפרויקט. ההסכם בוטל על ידי המשיבה ביום 29.8.2012, ובהמשך לכך, הגישה המשיבה כנגד המבקשים תביעה על סך של כ -2.8 מליון ₪ בגין הפרת החוזה, בין היתר, בשל פיגור בלוח הזמנים, אי הספקת עובדים בהיקף הנדרש ועוד. בכתב התביעה נאמר, כי המבקש 2 (להלן: עאסי ) הוא הדירקטור והמחזיק במניותיה של המבקשת, והוא מחזיק בכ-50% ממניותיה של המבקשת 3.

2.

ביום 24.10.2012 הגישו המבקשים דנן לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למחיקת ו/או דחיית התביעה על הסף כנגד המבקשים 2 ו-3. בבקשה נטען כי כתב התביעה לא מגלה עילה להטלת חיוב אישי או הרמת מסך כנגד המבקשים 2 ו-3, כי אין בסיס ליריבות משפטית בין המשיבה לבינם, וכי מדובר בתובענה "טרדנית וקנטרנית" העולה לכדי "שימוש לרעה בהליכי בית המשפט".

בית משפט קמא דחה את הבקשה, בקובעו כי ראוי שטענות המשיבה באשר לחלקו האישי של עאסי, ובאשר לאופן התנהלותן העסקית של המבקשות 1 ו-3, יתבררו לגופן, נוכח ההלכה לפיה לא בנקל ידחה בית המשפט תביעה על הסף.

על כך נסבה הבקשה שלפניי, בגידרה שבו המבקשים 3-2 על טענתם כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיהם. המבקשים הפנו להחלטתה של השופטת שרון-נתנאל בבקשה בענין העיקולים הזמניים, שם קבעה כי לא מצאה "ראיות מהימנות לכאורה לעילת תביעה נגד עאסי או מ.ג.א.ד. ... יש מקום לטענה כי צירופם לתביעה נעשה שלא בתום לב..." (החלטה מיום 24.11.2012).

3.

דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובה.

המבקשים צירפו לבקשתם אך ורק את ההחלטה מושא הבקשה, ואף לא טרחו לצרף לבקשה את כתב התביעה, על מנת שניתן יהיה לבחון אם כתב התביעה מגלה עילה כלפיהם אם לאו. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

4.

דין הבקשה להידחות גם לגופה. אין להשוות את הרף של "ראיות מהימנות לכאורה" הנדרש לצורך קבלת סעד זמני כמו עיקול או צו מניעה, לבין המבחן הנוהג לצורך סילוק תביעה על הסף, שאז, על בית המשפט להתייחס בעיקר לנטען בכתב התביעה. כתב תביעה יחשב כאינו מגלה עילה, מקום בו גם אם התובע יוכיח את העובדות האמורות בו, הוא לא יהיה זכאי לקבלת הסעד המבוקש, כאשר בשלב מקדמי זה, לא נדרש בית המשפט לשאלת נכונותן העובדתית של הטענות.

משלא צירפו המבקשים את כתב התביעה, שמתי פעמי ל"נט המשפט", בחנתי את כתב התביעה ומצאתי כי הוא מגלה עילה כנגד המבקשים 3-2. כתב התביעה מייחס לעאסי את ניהול עסקי המבקשות 1 ו-3 כמקשה אחת ללא הפרדה ביניהן, תוך מימון דק, תוך יצירת מצגי שווא וניהול משא ומתן בחוסר תום לב על מנת להונות את המשיבה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר לגבי יכולתן של המבקשות לעמוד בהתחייבויותיהן. מובן כי בסופו של יום, יהא על המשיבה להוכיח את שטענה בכתב התביעה, אך שלב הראיות לחוד ושלב כתבי הטענות לחוד.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ומשלא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות.