פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 870/21
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. איילת כוגן
2. ענת כוגן
3. עידו פרידמן
נ ג ד
המשיב:
יוסי שפרלינג עו"ד
בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו (השופט
י' אטדגי
) בע"א 64951-12-20 מיום 20.1.2021
בשם המבקשים:
עו"ד הלן אייזן
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' אטדגי ) בע"א 64951-12-20 מיום 20.1.2021, אשר דחתה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ט' חבקין ) בת"א 7470-12-18 מיום 6.12.2020.
2.
בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיב לפינוי המבקשים מהדירה מושא המחלוקת שבבעלותו, והתנה את פינויים בתשלום סכום של 445,680 ₪. נקבע כי למבקשת 1 (להלן: המבקשת ), בתו של המנוח שהיה דייר מוגן בדירה עד לפטירתו בשנת 2009, מעמד של דיירת מוגנת בדירה כדיירת נגזרת, בהתאם לסעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. ואולם, לאחר בחינת הראיות ושמיעת עדויות הצדדים, קבע בית המשפט כי המבקשת, אשר מתגוררת למעלה משמונה שנים בניו יורק ומשתמשת בדירה ימים ספורים בשנה, נטשה את הדירה, ומשכך יש להורות על פינויה ממנה. עוד נקבע כי לא ניתן להכיר במבקשת 2, בתה של המבקשת, כדיירת מוגנת, וכי זכאותה וזכאות בעלה, מבקש 3, להתגורר בדירה, נבעו מרשות המבקשת לכך, ובהתאם גם עליהם לפנות את הדירה. לצד זאת העניק בית המשפט למבקשים "סעד מן הצדק הפוך" אשר שיקלל, בין היתר, את הסיכוי שהמבקשת תשוב לישראל ביום מן הימים, והורה כי ישולם להם סכום של 445,680 ₪ כנגד פינויים מהדירה.
3.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין, בקובעו כי "מאזן הנוחות, שהוא השיקול העיקרי בבקשה מעין זה, נוטה במובהק לטובתו של המשיב". צוין כי הגם שהנטייה היא לעכב את ביצועו של פסק דין המורה על פינוי מדירת מגורים עד למתן פסק דין בערעור שהוגש עליו, הרי שספק אם ניתן להתייחס לדירה זו כדירת המגורים של המבקשים, אשר אין חולק שאינם מתגוררים בה מזה שנים רבות; וכי ממילא המשיב התחייב שלא ימכור את הדירה ולא ישכיר אותה לתקופות ארוכות עד להכרעה בערעור, ובכך הופג החשש ל"נזק היחיד" הצפוי למבקשים אם יבוצע פסק הדין וערעורם יתקבל. בנוסף הוער כי נראה שגם סיכויי הערעור אינם נוטים לטובת המבקשים, וזאת לנוכח ממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום. אשר על כן, הורה בית המשפט למבקשים לפנות את הדירה עד ליום 18.2.2021 שעה 13:00, נתן תוקף של החלטה להתחייבות המשיב, והורה לו לרשום הערת אזהרה בהתאם להתחייבותו בתוך 7 ימים מהפינוי בפועל.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
החלטתו של בית המשפט המחוזי
לא
מעוררת
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי למנוע עיוות
דין.
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' באדר התשפ"א (17.2.2021).
ש ו פ ט