רע"א 8700-22 רע"א 8700-22

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת עפרה אטיאס) מהימים 14.10.2022 ו-17.11.2022 בת"א 1070/05, במסגרתן נדחו בקשותיו של המבקש.

1.וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו: בשנת 1996 רכשו המבקש והמשיבים 7-4 (להלן, יחדיו: הרוכשים) מהמשיב 3 (להלן: המוכר) מספר מגרשים במושבה יבניאל, הידועים כגוש 15437 חלקה 43 וגוש 15438 חלקה 15 (להלן: עסקת המכר ו-המגרשים, בהתאמה). עסקה זו הולידה מספר תביעות, כאשר לצורך בקשת רשות הערעור שלפניי רלוונטיות שלוש אלה:

(-) ת"א (שלום ת"א) 70228/01 – בשנת 2001 הגישו עורכי הדין אמיר אלעד ואלי גיל (להלן: עו"ד אלעד ו-עו"ד גיל, בהתאמה; וביחד: עוה"ד אלעד וגיל), אשר ייצגו את הרוכשים בעסקת המכר, תביעה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בסך כ-260,000 ש"ח בטענה כי האחרונים לא שילמו את שכר הטרחה המגיע להם בעבור ייצוגם בעסקה (להלן: תביעת עוה"ד). במסגרת ההליך, פנו עוה"ד אלעד וגיל לבית משפט השלום בבקשה למינוי כונס נכסים על זכויות הרוכשים במגרשים, וזאת כדי שישמשו כבטוחה לפירעון החוב הנטען כלפיהם. ביום 1.7.2001 נעתר בית משפט השלום לבקשה והורה על מתן צו כינוס נכסים על המגרשים ועל רישום הערה בדבר מינוי כונס בלשכת רישום המקרקעין (להלן: צו כינוס הנכסים ו-הערת הכונס, בהתאמה). בהמשך, בשנת 2002, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המבקש והמשיבים 4, 7-6 ואילו נגד המשיבה 5 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו על המשיבה 5 לשלם לעוה"ד אלעד וגיל סכום של כ-230,000 ש"ח (ראו פסקי דין מהימים 11.2.2002 ו-4.7.2002. להלן: פסקי הדין בתביעת עוה"ד).

(-) ת"א (מחוזי חיפה) 1070-05 – ביום 2.11.2005 הגישו המשיבים 2-1 לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המוכר והרוכשים, וביניהם המבקש (להלן: תביעת המשיבים 2-1). לטענת המשיבים 2-1, הם העבירו לידי המוכר סכומי כסף שונים בשמם של הרוכשים, בהתאם להסכמים שנכרתו עמם, על מנת שתתאפשר השלמתה של עסקת המכר. ואולם, לאור מחלוקות שנתגלעו בין המוכר לרוכשים עסקת המכר לא הושלמה, ועל כן דרשו המשיבים 2-1 את השבת הכספים ששילמו, ולחלופין העברת הבעלות במגרשים לידיהם. תביעה זו ידעה גלגולים רבים, אך לענייננו די לציין כי ביום 14.7.2016 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הרוכשים (ובכללם המבקש), וכן פסק דין הנותן תוקף להסכמות המשיבים 2-1 והמוכר, לפיהן עסקת המכר מבוטלת לגבי חלק מהמגרשים, כך שחלק מהמגרשים יוותרו בבעלות המוכר והיתרה תועבר לבעלות המשיבים 2-1. בהמשך, ביום 11.3.2018 ניתן פסק דין נוסף, בהתאם להסכמת המשיבים 2-1, המוכר והמשיבים 8-7, המקצה לבעלות המשיבה 7 חלק מהמגרשים. שנה לאחר מכן, ביום 22.5.2019 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה, וביום 30.12.2019 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תידחה הבקשה בכפוף למספר תיקונים בפסקי הדין אשר משמעותם כי המבקש יהיה זכאי ל-3 מגרשים.

(-) ת"א (שלום ת"א) 8435-03-21 – בחלוף 18 שנים ממתן פסקי הדין בתביעת עוה"ד, פתחו עוה"ד אלעד וגיל בהליך הוצאה לפועל נגד המבקש לצורך פירעון החוב שהצטבר באותה עת לכדי כ-580,000 ש"ח (תיק מס' 53222-01-20). על פי הנטען על ידי המבקש, הוא פרע את כלל החוב של הרוכשים כלפי עוה"ד אלעד וגיל, הואיל ויתר הרוכשים הם חדלי פירעון או שוהים מחוץ לגבולות הארץ כך שלא ניתן לאתרם. בעקבות זאת, ביום 3.3.2021 הגיש המבקש נגד הרוכשים הנותרים תביעה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בדרישה כי הללו ישפו אותו בגין חלקם בחוב בו הוא נשא (להלן: תביעת השיפוי). מספר ימים לאחר מכן, ביום 8.3.2021 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי הרוכשים, לרבות זכויותיהם במגרשים, אשר נותר על כנו (להלן: צו העיקול). ביום 22.6.2022 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המשיבים 5-4, וביום 18.7.2022 נמחקה התביעה נגד המשיבה 7. בהמשך, ביום 14.8.2022 בוטל צו העיקול כלפי המגרשים שבבעלות המוכר, בהסכמת המבקש, ונדחתה בקשת המשיבים 2-1 לביטול צו העיקול הנוגע למגרשים שהועברו לבעלותם מן הטעם שעליהם להגיש את הבקשה באמצעות נקיטה בהליך של תביעה נפרדת.

2.ביום 4.10.2022 מסר בא-כוחו של המוכר בתביעת המשיבים 2-1 הודעה מטעם בא-כוחו של עו"ד גיל לפיה הוא מסכים לביטול צו כינוס הנכסים והערת הכונס שניתנו במסגרת תביעת עוה"ד, בהינתן שמלוא החוב כלפיהם נגבה על ידם. ביום 9.10.2022 הגיש המבקש את התנגדותו לביטול צו כינוס הנכסים ומחיקת הערת הכונס בטענה כי היות שהוא פרע את חובם של הרוכשים כלפי עוה"ד אלעד וגיל, הרי שהוא נכנס בנעלי האחרונים ורשאי הוא לגבות את חלקם בחוב באמצעות צו כינוס הנכסים שניתן, ואילו הם אינם רשאים בשלב זה לעתור לביטולו. בית המשפט המחוזי דחה את התנגדות המבקש ביום 14.10.2022 בציינו כי אין באפשרותו למנוע את ביטול צו כינוס הנכסים והערת הכונס אשר ניתנו בגדר הליך אחר, ולאחר שהנושה שלטובתו הם ניתנו גבה את מלוא החוב שהובטח במסגרתם. בקשה לעיון מחדש בהחלטה אשר הגיש המבקש ביום 17.11.2022 נדחתה בו ביום על ידי בית המשפט.

על שתי החלטות אלה נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 24.10.2022 הגיש בא-כוחו של עו"ד גיל בקשה לביטול צו כינוס הנכסים והערת הכונס גם במסגרת תביעת עוה"ד, אליה לא התנגד עו"ד אלעד. גם לבקשה זו התנגד המבקש, מטעמים דומים, אך ביום 29.11.2022 נעתר בית משפט השלום לבקשה ודחה את התנגדות המבקש, בנמקו כי "ככל [שהמבקש] ביקש להיכנס בנעלי [עו"ד גיל] כנושה ביחס לחייבים האחרים, היה עליו לפתוח הליך חדש בו ייקבע כי הפך לנושה של הנתבעים..." (פסקה 5 להחלטה). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 19.12.2022 במסגרת רע"א 38165-12-22.

4.דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בהתייחסות המשיבים. כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, מתן צו כינוס הנכסים ורישום הערת הכונס לא נעשו במסגרת תביעת המשיבים 2-1, וממילא העיסוק בגורלם חורג מגדר ההליך דנן. במצב דברים זה, בית המשפט הדן בתביעת המשיבים 2-1 בוודאי אינו בעל הסמכות לעסוק בטענות שמעלה המבקש בעניין זכותו לבוא בנעלי עוה"ד לעניין צו כינוס הנכסים והערת הכונס מכוח דוקטרינת הסברוגציה לביטחונות. לפיכך, דין בקשת רשות הערעור שלפניי, שכל עניינה הוא בהחלטות שניתנו במסגרת תביעת המשיבים 1-2, להידחות כבר מטעם זה (ויוער, לא נעלמה מעיניי הערת בית משפט קמא בהחלטתו בתום הדיון מיום 30.12.2020, ואולם אין בדברים שנכתבו שם כדי להקנות סמכות מקום שזו לא קיימת).

5.זאת ועוד, בהינתן שעוה"ד אלעד וגיל גבו את מלוא החוב אשר לשם גבייתו הוצא צו כינוס הנכסים ונרשמה הערת הכונס, הרי שצדקו בתי המשפט שדנו בתביעת עוה"ד כאשר קבעו כי אין הצדקה, במסגרת ההליך האמור, להורות על הותרת צו כינוס הנכסים והערת הכונס בשל טענות שמעלה המבקש.

6.ככל שהמבקש סבור כי עומדת לו הזכות לבוא בנעליהם של עוה"ד אלעד וגיל לעניין הביטחונות שעמדו לרשותם, ומבקש לטעון כי לעניין זה יש משמעות לצו כינוס הנכסים והערת הכונס שניתנו לטובת עוה"ד בשעתו, עליו להעלות את טענותיו לעניין זה במסגרת הליך משפטי מתאים, ולא במסגרת תביעת המשיבים 1-2, שכאמור צו כינוס הנכסים והערת הכונס לא ניתנו במסגרתה, או במסגרת תביעת עוה"ד, שכאמור מיצתה את עצמה.

7.יחד עם זאת, ומבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, הריני להורות כי עד ליום 22.1.2023 צו כינוס הנכסים יעמוד בתוקפו, והערת הכונס שנרשמה לגביו לא תימחק, וזאת על מנת לאפשר למבקש שהות לנקוט בכל הליך משפטי שימצא לנכון לצורך בירור זכויותיו הנטענות לסברוגציה לביטחונות.

8.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בכפוף לאמור בפסקה 7. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.