פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8705/10
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 28.10.10 ומיום 14.11.10 בת.א. 2716/06 שניתנו על-ידי כבוד השופטת ד' גנות
בשם המבקשים:
עו"ד שי קין
החלטה
1.
המבקש 1 (להלן: המבקש ) הוא אחיו של המנוח אברהים רסמי שרקיה ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים. המבקש הגיע למקום התאונה זמן קצר לאחר שנודע לו על האירוע. הוא תבע את המשיבים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מן התאונה. בין השאר טען הוא כי בתוצאה מהתאונה ומות אחיו, התערער מצבו הנפשי והוא לקה במחלת נפש חמורה, בעקבותיה הוא סובל מנכות נפשית.
בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי (להלן: המומחה ) הן בשאלת הקשר הסיבתי והן בשאלת גובה הנזק, ככל שקיים קשר סיבתי. המומחה קבע בחוות דעתו כין אין קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המבקש לבין מות אחיו בתאונת הדרכים, ואולם במהלך חקירתו חזר בו וקבע כי מתקיים קשר סיבתי כזה וכן קבע הוא את גובה נכותו של המבקש. מאחר שבמהלך חקירתו של המומחה התברר כי הוא אינו בקיא בהיסטוריה הרפואית של המבקש, התעורר ספק בקביעותיו כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתו. לאור האמור הציע בית המשפט במהלך הדיון למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי, כדי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי. המבקש התנגד להצעת בית המשפט.
2.
בית המשפט (כבוד השופטת ד' גנות ) קבע כי יש למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט. נקבע כי "מינויו של מומחה נוסף הינו בלתי נמנע , וזאת על מנת ליתן בידי בית המשפט את הכלים לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין התאונה הטרגית בה נהרג אחי התובע [המבקש] לבין מצבו הנפשי של התובע, כולו או חלקו, ובאם קיים קשר כזה, מהי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה ממות אחיו בתאונה". עוד צוין כי לא הובא על ידי המבקש כל נימוק משכנע לסירובו למינוי מומחה רפואי נוסף. המבקש עתר לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו, אולם הבקשה נדחתה.
3.
המבקש עותר כי תינתן לו רשות לערער על ההחלטה. בבקשתו הוא טוען, בין השאר, כי במסגרת הדיון המליץ בית המשפט למשיבים להודות בקיומו של קשר סיבתי, והם אף נדרשו להודיע לבית המשפט אם הם מודים בקיומו של קשר כאמור. משכך, כך טוען המבקש, מינוי מומחה רפואי נוסף לא ייעל את הדיון אלא יאריכו ללא הצדק ויגרור כפל בירור. עוד טוען המבקש כי אין זה סביר למנות מומחה נוסף בכל מקרה בו מומחה משנה את מסקנותיו בעקבות חקירתו הנגדית.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. החלטתו של בית המשפט המחוזי למנות מומחה רפואי נוסף היא עניין מובהק הנוגע לניהול הדיון, המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. במקרה דנן לא זו בלבד שלא הובא כל טעם המצדיק מתן רשות לערער על ההחלטה, אלא היפוכם של דברים הוא הנכון: הערכאה המבררת הגיעה למסקנה כי אין בידיה כלים להכריע בשאלת הקשר הסיבתי, וכי מינויו של מומחה נוסף הוא בלתי נמנע. לאור האמור מדובר בהחלטה המתבקשת בנסיבות העניין.
אשר על כן בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג בטבת התשע"א (20.12.2010).
המשנה-לנשיאה