החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8712/99 הינדי הישאם נ. המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פסילת מומחה רפואי בתביעת נזיקיןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשמת בדבר פסילת מומחה רפואי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור שנדחתה על החלטת בית המשפט המחוזי, שקיבל ערעור על החלטת רשמת שדחתה בקשה לפסול מומחה רפואי. נקבע כי הכלל הוא שהנבדק נבדק ללא נוכחות בני משפחה או מלווים, וכי אין עילה להתערב בהחלטה שהורתה למומחה להתעלם ממידע שנמסר בנוכחות השכן. המבקשים חויבו בהוצאות.

העובדות

המבקש נפגע בתאונת דרכים ותבע נזקיו מהמשיבים. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים, ובמהלך בדיקתו של המבקש על ידי אחד מהם נכח שכנו שמסר למומחה מידע על התנהגות המבקש. הרשמת דחתה את בקשת הפסילה והורתה למומחה להתעלם מהמידע, והמחוזי קיבל את הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסול מומחה רפואי שמנוכחות צד שלישי בבדיקת הנתבע נשמע דברי השכן על דרכי התנהגותו של התובע?
  2. 2.מהו הכלל לגבי נוכחות בני משפחה או מלווים בבדיקה רפואית על ידי מומחה מטעם בית המשפט?

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא שהנבדק יופיע אצל הרופא ללא נוכחות בני משפחה ומלווים, וניתן ליזום נוכחותם רק אם הרופא סבור שהנבדק זקוק לסיוע, ואז ראוי שהמומחה יקבל הוראות מתאימות מבית המשפט.

    ״הכלל הוא, כך נפסק שם, כי הנבדק צריך שיופיע אצל הרופא ללא נוכחות בני משפחה ומלווים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבקשה לפסילת מומחה שהוגשה לפני מתן חוות הדעת, יש לשקול את הסיכוי לפגיעה באובייקטיביות גם ללא קשר לתוצאה האפשרית, וניתן לנהוג בגישה מקלה יותר במומחים בתחום הפסיכיאטריה.

    ״הביא בחשבון החלטתו גם את העובדה כי הבקשה לפסילת המומחה הוגשה עוד לפני שזה נתן את חוות-דעתו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסילת מומחה
  • מומחה רפואי
  • תאונת דרכים
  • חוות דעת
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

8712/99

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המ

בקש

:

הינדי הישאם

נגד

המשיבים

:

1.

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

2.

"אבנר" - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

בקשת

רשות ערעור על פסק-דינו בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 7.11.99 בע"א

2184/99

שניתן על ידי כבוד השופטת גרסטל

בשם

המבקש: עו"ד י' ברזילי

בשם

המשיבים: עו"ד מ' עבדי

החלטה

המבקש נפגע בתאונת דרכים ואת נזקיו הוא תובע מידי המשיבים. בית המשפט המחוזי מינה בעניינו שני מומחים רפואיים, האחד בתחום האורתופדיה והאחר בתחום הנוירוכרורגיה. קודם שהאחרון הגיש את חוות דעתו התברר למשיבים כי במהלך בדיקתו של המבקש על-ידי המומחה היה נוכח במקום שכנו של המבקש שסיפר למומחה על דרכי התנהגותו של המבקש. המשיבים פנו לבית המשפט בבקשה לפסול את המומחה הרפואי. רשמת בית המשפט המחוזי דנה בבקשה ודחתה אותה בשל שסברה שחזקה על המומחה "שידע לבסס ממצאיו על תוצאות בדיקותיו, אפילו אם שמע את דברי השכן". עם זאת הורתה הרשמת המלומדת למומחה להתעלם מדבר השכן ולא לבסס עליו כל ממצא.

כנגד החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי והערעור התקבל. הכלל הוא, כך נפסק שם, כי הנבדק צריך שיופיע אצל הרופא ללא נוכחות בני משפחה ומלווים וכי רק אם סבור הרופא כי זקוק הוא לסיוע של בני משפחה או אחרים רשאי הוא ליזום את נוכחותם ואף אז רצוי הוא, כך פסק בית המשפט קמא, כי המומחה יקבל הוראות מתאימות מבית המשפט טרם שיקיים את הבדיקה.

בית המשפט המחוזי הביא בחשבון החלטתו גם את העובדה כי הבקשה לפסילת המומחה הוגשה עוד לפני שזה נתן את חוות-דעתו ולפיכך ללא קשר לתוצאה האפשרית. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי ראוי להבחין, לעניין זה, בין מומחים בתחום הפסיכיאטריה לבין מומחים בתחומי רפואה אחרים, במובן זה שניתן לנקוט בגישה מקלה יותר מקום בו המדובר במומחים מן הסוג הראשון, מה שאין כאן במקרה זה.

לא שוכנעתי כי קיימת עילה להתערב בהחלטה. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, יא' באייר תש"ס (16.5.2000).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99087120.

W03

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 2184/99

הלכות

  1. 1הכלל הוא שהנבדק יופיע אצל הרופא ללא נוכחות בני משפחה ומלווים, וניתן ליזום נוכחותם רק אם הרופא סבור שהנבדק זקוק לסיוע, ואז ראוי שהמומחה יקבל הוראות מתאימות מבית המשפט.
  2. 2בבקשה לפסילת מומחה שהוגשה לפני מתן חוות הדעת, יש לשקול את הסיכוי לפגיעה באובייקטיביות גם ללא קשר לתוצאה האפשרית, וניתן לנהוג בגישה מקלה יותר במומחים בתחום הפסיכיאטריה.