פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8719/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
עו"ד יהונתן גולדברג
נ ג ד
המשיב:
יגאל סבג
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק עא
046525-01-20 שניתן ביום 15.11.2020 על ידי כבוד השופט ג' גדעון
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון ) בע"א 46525-01-20 מיום 15.11.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (כב' השופטת ט' פרס ) בת"א 12175-02-17 מיום 9.12.2019.
1.
המשיב הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית נגד המבקש על סך של כ-58,000 $, בטענה שהאחרון התרשל בתפקידו כעורך דין, הציג למשיב מצגי שווא והפר את חובת הנאמנות כלפיו. בתמצית, המשיב טען כי המבקש הציג עצמו כבעל ניסיון רב בתחום השקעות הנדל"ן בארה"ב, ובשל כך פנה אליו המשיב לאיתור נכס להשקעה. נטען כי המבקש התחייב, בין היתר, ללוות את עסקת ההשקעה, לערוך את חוזה הרכישה ולדאוג לביטחונות לקיומו; וכי בעקבות זאת, התקשר המשיב בעסקה לרכישת נכס מקרקעין בארה"ב, אך המוכר הפר את החוזה והמבקש התנער מהתחייבויותיו כלפי המשיב.
2.
בית משפט השלום קבע כי התקיימו יחסי עורך-דין–לקוח בין המבקש למשיב, וכי המבקש הפר כלפי המשיב את חובות הזהירות והנאמנות המוטלות עליו כעורך-דין. יחד עם זאת, נקבע כי יש לייחס למשיב אשם תורם, כך שמתוך סך של 33,000 $ ששילם המשיב למוכר וירד לטמיון, המבקש יפצה את המשיב בסך של 10,000 $. עוד נפסק, בין היתר, כי מתוך סך של 10,000 $ שביקש המשיב כפיצוי בגין נזק בלתי ממוני, המבקש יפצה את המשיב בסך של 9,000 ₪.
3.
המשיב ערער לבית המשפט המחוזי, והתמקד בהיקף הפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני ובשאלת האשם התורם והקטנת הנזק. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, והדגיש כי "בהעדר ערעור מצד המשיב [המבקש כאן – י"ע], נקודת המוצא הינה כמובן, ממצאי העובדה והמסקנות שקבע בית המשפט לעניין קיום יחסי עורך דין–לקוח, קיום חובות נאמנות וזהירות של המשיב כלפי המערער [המשיב כאן – י"ע], הפרת חובות אלה, וקשר סיבתי בין הפרת החובות האמורות והנזק שנגרם לתובע. אדגיש, כי ממצאים ומסקנות אלה, אשר נומקו באופן בהיר וממצה בפסק דינו של ביהמ"ש קמא, מקובלים עלי לגופם". לגוף הדברים, בית המשפט לא מצא להתערב בקביעות בית משפט השלום בסוגיית האשם התורם והקטנת הנזק, אך קיבל את הערעור בסוגיית הנזק הבלתי ממוני והעמיד את סכום הפיצוי ברכיב זה על סך של 35,000 ₪.
4.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה העלה המבקש תהיות ביחס לגבולות האחריות בנזיקין של עורך-דין כלפי לקוחו בנסיבות דנן. עוד נטען, בין היתר, כי מאחר שאשמו של המשיב הוא הסיבה המכרעת לנזקו, היה מקום לקבוע כי ניתק הקשר הסיבתי בין מעשי המבקש לנזק זה.
5.
דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על אף שמדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", וחרף ניסיון המבקש לשוות לה אופי עקרוני, טענות המבקש אינן מעוררות שאלות משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין. למעלה מן הצורך, יצוין כי טענות המבקש מכוונות, למעשה, לקביעות שבפסק דינו של בית משפט השלום, שעליו כלל לא ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, ובנסיבות דנן די גם בכך כדי לדחות את הבקשה.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב הליכים שהגיש המבקש ביום 28.12.2020.
משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו בטבת התשפ"א (30.12.2020).
ש ו פ ט