רע"א 8725/10 בנימין לוי נ. אורן בוארון

לפניי בקשה מטעם המשיב לסילוק ההליך על-הסף בשל טעמים דיוניים שונים. אין להיעתר לבקשה. הנימוק העיקרי המועלה בבקשה הוא כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של יום אחד, מבלי שנתבקשה הארכת מועד. טענה זו יש לדחות. לפי האמור בפתח בקשת רשות הערעור, פסק-הדין של בית המשפט המחוזי מיום 27.10.2010 הומצא למבקש ביום 28.10.2010. בהתאם להוראת סעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, אין מחשיבים את יום ההמצאה במניין הימים להגשת ההליך. על כן, בענייננו, היום האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הוא 28.11.2010, וממילא המבקש לא איחר בהגשת ההליך. לגבי יתר הטענות המועלות בבקשה, לא מצאתי כי מצדיקות הן, במקרה הנדון, סילוק ההליך על-הסף. לא למותר לציין כי כבוד השופט דנציגר הורה למשיב להגיש את תגובתו על-פי הבקשה כפי שהוגשה, וכי אין מחלוקת כי בינתיים הומצאה בקשת רשות הערעור למשיב, ובכך בא על תיקונו המחדל בעניין זה.

עוד אציין, כי בדיקה בתכנת ניהול תיקים מלמדת כי עד היום לא ניתנה החלטה המאריכה את המועד להגשת תגובת המשיב – מועד שנקצב בהחלטת כבוד השופט דנציגר מיום 10.2.2011. מסתבר כי ביום 22.3.2011 הוגשה בקשה להארכת מועד, אולם זו לא נתקבלה לרישום בשל פגם טכני שנפל בה.

לאור האמור, ובשים לב למועד שבו הומצאה בקשת רשות הערעור למשיב, תוגש תגובת המשיב לבקשת רשות הערעור, בהתאם להחלטת כבוד השופט דנציגר, לא יאוחר מיום 1.5.2011.

אין צו להוצאות.