החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8727/20 יניב אביאל נ. קיבוץ איל אגודה שיתופית

ניתן ביום

בקצרה

תאגידים · פינוי חבר קיבוץ לאחר הפסקת חברותבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעה לפינוי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור שהגיש חבר קיבוץ שפונה מביתו לאחר הפסקת חברותו נדחתה. בית המשפט העליון קבע כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי אין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

הקיבוץ תבע את פינוי המבקש מביתו לאחר שהאסיפה הכללית הפסיקה את חברותו בשל חובות כספיים ומטרדים. לאחר בדיקת רשם האגודות השיתופיות, התכנסה האסיפה פעם נוספת והחליטה שוב על הפסקת החברות, והחלטה זו הפכה לחלוטה. הערכאות הקודמות דחו את טענות המבקש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעה לפינוי חבר קיבוץ שחברותו הופסקה?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון לא ימצא עילה להתערב בפסק דין שלא מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין

    ״לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • פינוי
  • קיבוץ
  • הפסקת חברות
  • אסיפה כללית
  • מטרדים
  • רשם האגודות השיתופיות
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 8727/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

יניב אביאל

נ ג ד

המשיב:

קיבוץ איל אגודה שיתופית

בקשה למתן רשות

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים

מ' נד"ב

,

ח' קיציס

ו-

ר' חיימוביץ

) בע"א 63209-06-20 מיום 15.11.2020

בשם המבקש:

עו"ד אהוד גרי

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' נד"ב , ח' קיציס ו- ר' חיימוביץ ) בע"א 63209-06-20 מיום 15.11.2020, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת ר' קרלינסקי ) בתא"ק 24928-04-18 מיום 31.5.2020.

2.

בפסק דינו קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיב (להלן: הקיבוץ ) לפינוי המבקש מבית בקיבוץ, וזאת לאחר שהאסיפה הכללית של הקיבוץ החליטה על הפסקת חברותו של המבקש, בין היתר בשל חובות כספיים שחב לקיבוץ ולנוכח גרימת מטרדים שונים מביתו. המבקש השיג על החלטה זו לרשם האגודות השיתופיות, אשר מינה חוקר לבחינת טענות המבקש נגד התנהלות הקיבוץ. בתום הבדיקה שנערכה אימץ הרשם את מסקנות החוקר וקבע, לפנים משורת הדין, כי על האסיפה הכללית להתכנס ולדון מחדש בהמשך חברותו של המבקש. בעקבות החלטת הרשם התכנסה האסיפה הכללית, דנה בעניינו של המבקש והחליטה פעם נוספת על הפסקת חברותו (להלן: ההחלטה ). בית משפט השלום קבע כי מאחר שהמבקש לא השיג על ההחלטה והיא הפכה לחלוטה, ולנוכח סמכות הקיבוץ לפנות ממקרקעיו את מי שחברותו נפסקה, כקבוע בסעיף 64 לתקנון הקיבוץ, אזי הוכח קיום עילה לפינוי המבקש.

3.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. בית המשפט סבר כי לנוכח הפגיעה שתגרם למבקש מהפסקת חברותו בקיבוץ, שגה בית משפט השלום משלא בחן לגופן את טענות המבקש נגד ההחלטה. יחד עם זאת, נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית מלאה ולאחר שהמבקש הציג את טענותיו במסמך כתוב שהועבר לחברי הקיבוץ טרם קיום הדיון בעניינו; הואיל והחוקר שמונה כאמור בחן לעומק את שאלת חובו של המבקש לקיבוץ ומצא כי אכן קיים לו חוב משמעותי; והיות שלמבקש ניתנו במשך השנים הזדמנויות רבות לתקן את הפגמים בהתנהלותו כחבר קיבוץ, אך הוא נמנע מלנצלן, באופן שהצדיק את הפסקת חברותו.

4.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא

מעורר

כל שאלה משפטית

עקרונית החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות.

ש ו פ ט

_________________________

20087270_B03.docx

סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,

http://supreme.court.gov.i l

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 63209-06-20

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון לא ימצא עילה להתערב בפסק דין שלא מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין