פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8732/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
עיריית רמלה
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת המוביל ז'ק יולזרי בע"מ
2. שיא הסעות וטיולים 1983 בע"מ
3. טיולי הנשיא בע"מ
4. תור בוס שרות המטייל בע"מ
5. מסיעי כל גיל בע"מ
6. סופה הסעות וטיולים בע"מ
7. מסיעי אריה שאשא בע"מ
8. בון תור בע"מ
9. ע.פ מסיעי אשדוד בע"מ
10. ל.י.ש מסיעי כהן בע"מ
11. עובדיה הסעות בע"מ
12. המוביל הדרומי צביקה (1990) בע"מ
13. המפתח תעבורה בע"מ
14. ארגמן תור בע"מ
15. הראשונים הסעות בע"מ
16. מוניות העיר ראשון-לציון (1990) בע"מ
17. עיריית תל אביב
18. מרכז החינוך העצמאי
19. מועצה מקומית סביון
20. עיריית אשדוד
21. מועצה אזורית אבו-בסמה
22. עיריית הרצליה
23. עיריית חולון
24. עיריית בת-ים
25. עיריית הוד השרון
26. עיריית בני ברק
27. מועצה מקומית גדרה
28. מועצה אזורית ברנר
29. עיריית כפר סבא
30. עיריית לוד
31. מועצה אזורית מטה יהודה
32. מועצה אזורית גזר
33. עיריית עכו
34. מועצה אזורית מטה אשר
35. עיריית ראשון לציון
36. מועצה מקומית גבעת שמואל
37. מועצה מקומית שוהם
38. מועצה מקומית כוכב יאיר
39. מועצה אזורית מנשה
40. מועצה מקומית תל-מונד
41. מועצה מקומית מעלה עירון
42. עיריית בנימינה
43. משרד החינוך הרשות לחינוך הבדואים ושל"ח
44. מרכז השלטון המקומי
45. מרכז המועצה האזורית
46. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי
47. החברה לפיתוח משאבי אנוש בשלטון המקומי
(1995)
בע"מ
48. מועצה אזורית דרום השרון
49. מועצה מקומית אזור
50. עיריית גבעתיים
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז ב-ת"א 5157-11-09 שניתנה ביום 31.10.2010 מפי כבוד השופט
י'
שינמן
בשם המבקשת:
עו"ד אלי אליאס;
עו"ד יניב ניסנהולץ
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז, בה נדחו מספר בקשות לסילוק תובענה על הסף, ביניהן בקשת המבקשת.
2.
המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) היא אחת מ-16 חברות הסעה (להלן: התובעות ), שהגישו תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המבקשת ונגד 34 נתבעים אחרים (להלן: הנתבעים ), רובם עיריות ומועצות מקומיות. עניינה של התובענה הוא אי תשלום עדכוני התייקרות בגין מתן שירותי הסעות תלמידים מכוח הסכמים אחידים במהותם, במסגרת מכרזים שפרסמו הנתבעים בשנת 2002 או בסמוך לה ובשנת 2005.
3.
חלקם של הנתבעים הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לסילוק התובענה נגדם על הסף, בעילות שונות. בהחלטתו מיום 31.10.2010 דחה בית המשפט את הבקשות. נקבע, כי על מנת להכריע בסוגיות ובטענות שהועלו בבקשות לסילוק על הסף יש צורך בשמיעת עדויות. אין סיבה לנקוט בצעד כה דרסטי של סילוק התובענה בשלב זה, שכן יש לתת לתובעות הזדמנות לנסות ולהוכיח את טענותיהן.
בין היתר נטען בבקשות לסילוק על הסף, כי משלא העלו התובעות את טענותיהן בשלב הטרום חוזי, שוב אינן יכולות להעלותן כעת, לאחר שהליכי המכרזים תמו והחוזים מכוחם נחתמו, בוצעו ומוצו עד תום. טענה זו נדחתה אף היא, בקביעת בית המשפט, כי "קבלת טענת הנתבעים לפיה משלא העלו התובעות את הטענות בשלב הטרום חוזי אינן יכולות עוד לטעון כנגד סעיפים מקפחים בחוזה, תאפשר למנסחי המכרזים לכלול תנאים מקפחים ובלתי חוקיים בהסכמים, ולהתחמק מהאחריות בשל כך בטענה כי מרגע שהסתיים שלב המכרז ונחתם ההסכם, אין למתמודדים ולזוכים זכות לטעון כנגד ההסכמים".
4.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. המבקשת טוענת, כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הטענה לפיה התובעות אינן יכולות לטעון יותר כנגד החוזה, משלא העלו טענותיהן בשלב הטרום חוזי. המבקשת טוענת, כי המשיבה אינה רשאית להגיש תביעה נגדה, שעילותיה נסמכות על תקיפה ישירה של תנאים בחוזים שנחתמו בעקבות מכרזים, לדרוש את שינויים וכן תשלום ופיצוי מכוחם, לאחר השינוי, כל זאת לאחר שהליכי המכרזים תמו, החוזים מכוחם נחתמו, בוצעו ומוצו עד תום. לא זו בלבד שהמכרז לא נתקף בזמן אמת, אלא שהמשיבה אף שבה והשתתפה בו ובדומיו שנה אחר שנה.
5.
דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כידוע, הסעד של סילוק תביעה על הסף ניתן במשורה. לעולם יעדיף בית המשפט בירורה של תביעה לגופה על פני סילוקה על הסף. לשם הכרעה בבקשה למחיקה על הסף בית המשפט אינו בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, אלא כל עוד קיים סיכוי כלשהו לתובע להצליח בתביעתו, אפילו סיכוי קלוש, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט – לא יחסום בית המשפט בפני התובע את דרכו לבירור תובענתו (רע"א 59/81 דורה ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי , פ"ד לה(2) 811).
6.
המבקשת טוענת, כי אין לאפשר למשיבה להעלות טענות נגד החוזה, לאחר שזה נחתם ובוצע, המכרז לא נתקף בזמן אמת והמשיבה שבה והשתתפה בו ובדומיו שנה אחרי שנה. טענה זו אין בכוחה להוביל לסילוק התביעה על הסף, שכן היא אינה מובילה למסקנה כי אין לתובעות סיכוי, אפילו קלוש, להצליח בתביעתן. מענה חלקי לטענת המבקשת ניתן למצוא במסגרת כתב התביעה המתוקן, בו טוענות התובעות כי נאלצו להמשיך ולספק את שירותי ההסעות במחירים אותם הציעו בטרם נכנס ההסכם לתוקף, וללא אפשרות לשפר או לשנות את תנאי ההתקשרות. זאת, מכיוון שלהבטחת התחייבויות חברות ההסעה נטלו הנתבעים מחברות ההסעה ערבויות בנקאיות, ושילבו הוראת פיצוי קבוע ומוסכם מראש, בהיקפים שהותירו את חברות ההסעה כבולות חד צדדית ונטולות יכולת תמרון והתנגדות. עוד טוענות התובעות, כי במתכונת החוזים האחידים הוצאו מכרזים לתקופה של שלוש שנים, כשהם מפוצלים פורמלית לשנה עם שתי אופציות חד-צדדיות, להארכת תקופת החוזה, מדי פעם בשנה נוספת, שהוקנו לרשויות המקומיות בלבד. הנתבעים בחרו לממש אופציה זו, ולמרות זאת לא שילמו לתובעות את ההתייקרויות הריאליות לאורך כל שנות המכרז, הן באופן שוטף והן במועד ההארכה.
7.
לאור האמור, אין הצדקה לחסימת דרכן של התובעות לבירור תביעתן, ואין מקום להתערבות בהחלטה שלא לסלק את התביעה על הסף. הסוגיה שמעלה המבקשת מקומה להתברר במסגרת הדיון בתובענה. למותר לציין, כי אם תידחה, בסופו של יום, התביעה נגד המבקשת, נזקיה מניהול התובענה וודאי יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות.
8.
כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית. טענות המבקשת שמורות לה ואיני מחווה לגביהן דעה. משלא התבקשו תשובות לבקשה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בשבט, תשע"א (16.1.2011).
ש ו פ ט ת