רע"א 8733/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. מוחמד עלי עבדאללה עאצי

בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים מ' רביד, א' אפעל-גבאי וא' פרקש) ראה לנכון לקבל את ערעורו של המשיב 1 על פסק-דין של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ר' וינוגרד). המחלוקת נסבה על השאלה אם עלה בידי המשיב 1 – התובע – להוכיח במאזן ההסתברויות את תאונת הדרכים שלה הוא טוען, לאמור: פגיעה ממחפרון שהיה נהוג על-ידי אחיו. בית משפט השלום סבר שהדבר לא הוכח, ואילו עמדתו של בית המשפט המחוזי היתה אחרת. בית המשפט המחוזי הטעים כי על אף ש"אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה, המבוססים על מהימנות העדים שהעידו לפניה", הרי שבמקרה זה "בית המשפט קמא נתן משקל מוגזם לאי דיוקים ולסתירות שבדברי העדים, בעניינים שוליים באופן יחסי, מחד גיסא, והתעלם מראיות אובייקטיביות שנערכו בזמן אמת, מאידך גיסא". בית המשפט המחוזי בחן את מכלול הראיות ומסקנתו היתה כי המשיב 1 הוכיח כנדרש את תביעתו.

המבקשת משיגה על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי אולם לא ראינו מקום להתערבות ב"גלגול שלישי". המחלוקת במקרה זה היא עובדתית גרידא והיא נוגעת למשקלן של הראיות והעדויות שהובאו במשפט ולמסקנות העולות מהן. למותר לציין כי גם במקום שבו מבססת הערכאה הדיונית את מסקנתה על ממצאים של מהימנות, לא נסתם הגולל על האפשרות של ערכאת הערעור להתערב, אם סבורה היא שמכלול הראיות מחייב תוצאה זו. הנה כי-כן, לא מתעוררת במקרה זה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.