רע"א 8755/17נ.כהן מתכת בע"מ נ. אברהם ברדריאן בע"מ

1.

בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר ) מיום 1.10.2017, ברע"א 9823-07-17, במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופט א' נחלון ) מיום 20.6.2017 בת.א 16562-05-13.

2.

ענייננו בהחלטת ביניים בתביעת המבקשת כנגד המשיבים בבית המשפט השלום בירושלים לקבל תשלום העולה על 500,000 ₪ אשר לטענתה חבים לה המשיבים בגין עבודות מתכת שונות שבוצעו על ידה. במסגרת ישיבת קדם משפט בתיק החליט בית משפט השלום ביום 8.11.2015 למנות מומחה לכתב יד כמומחה מטעמו של בית המשפט, חרף התנגדות המבקשת (להלן: החלטת המינוי ) . לאחר שחוות-הדעת נכתבה, הגישה המבקשת חוות דעת מטעמה הסותרת את האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. בסמוך קודם למועד שנקבע לדיון הוכחות, ניתנה החלטת בית המשפט מיום 20.6.2017 בה הורה בית המשפט למבקשת להמציא את חוות דעת המומחה מטעמה למומחה מטעם בית המשפט על מנת שזו תונח לפניו עובר לחקירתו (להלן: החלטת ההמצאה ) . עוד צוין בהחלטה כי המומחה מטעם בית המשפט יוכל להגיש התייחסות לחוות דעת מומחה המבקשת בטרם חקירתו.

3.

המבקשת הגישה בקשה לרשות ערעור על החלטת ההמצאה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בבקשה נטען כי נפל פגם כפול בהחלטת בית משפט השלום. ראשית, משלא ניתנה למבקשת זכות טיעון עובר להחלטה, שהתקבלה ביוזמתו הבלעדית של בית המשפט. שנית, משום שיש בהחלטה האמורה כדי לפגוע בזכות החקירה הנגדית של המבקשת. בהחלטתו עמד בית המשפט המחוזי על כך כי בדרך כלל ימונה מומחה מטעם בית המשפט לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים וחוות דעתו כוללת התייחסות לאמור בהן. בענייננו, משמונה המומחה מטעם בית משפט קודם להגשת חוות דעת מומחה התובעת, אין כל פגם בהחלטת בית המשפט לאפשר למומחה להגיש התייחסות משלימה לאמור בה. כמו כן נקבע כי טענת המבקשת בדבר הפגיעה בזכות החקירה הנגדית אינה מתיישבת עם הכלל בדבר גילוי מלא ו"משחק בקלפים פתוחים", שהיה מאפשר המצאת חוות הדעת למומחה הצד השני, לא כל שכן כאשר מדובר במומחה מטעם בית המשפט. באשר לטענה בדבר הפגיעה בזכות הטיעון, בהחלטת המינוי נקבע כי הצדדים יהיו רשאים להעביר למומחה כל חומר שימצאו לנכון, ובנסיבות אלו החלטתו של בית המשפט נובעת מהחלטה קודמת לגביה הוענקה זכות טיעון.

4.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי זכות הטיעון שניתנה באשר למינויו של המומחה, רלוונטית לעניין הצגת חוות דעת המבקשת לו עובר לחקירתו. בהחלטת המינוי ניתנה לצדדים האפשרות להציג למומחה כל מסמך שחפצו בו, אך זאת לפני מתן חוות דעתו ולצורך הכנתה. החלטה זו הינה סטנדרטית וניתנת מדי יום בבתי המשפט, והפרשנות המאוחרת שנתן להחלטת המינוי בית המשפט המחוזי לפיה החלטת ההמצאה השונה ממנה מהותית היא פועל יוצא ממנה הינה פרשנות שגויה. בנוסף, לפי החלטת המינוי הצדדים רשאים להמציא מסמכים למומחה אך לא מחויבים לכך, בניגוד להחלטת ההמצאה.

שנית, טוענת המבקשת כי זכות החקירה הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט הינה מוחלטת, אינה תלויה בדבר ולא ניתן לחייב את המבקשת להמציא למומחה מסמכים כלשהם קודם לחקירתו ובוודאי שלא להכין אותו מראש לחקירתו הנגדית. כל זאת כאשר לא פנה מי מהצדדים אל בית המשפט בבקשה בנושא, כפי שהיה אף במינויו של המומחה מלכתחילה.

5.

לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות.

6.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות הדרושות הכרעה או שזאת נדרשת לשם מניעת עיוות דין חמור (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא זה המקרה שלפני.

7.

זאת ועוד. אין חולק כי באשר להחלטת המינוי, קיימת זכות טיעון שבדין לפי תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זכות מוקנית כזו לא קיימת באשר להחלטת ההמצאה. בנוסף, כפי שציין בית משפט קמא ממילא מחויבת המבקשת בהמצאת חוות דעת מומחה שהוגשה מטעמה לבית המשפט לצד שכנגד, ומקל וחומר ניתן לחייבה להמציאה למומחה מטעם בית המשפט באשר חוות הדעת רלוונטית לעדותו, ואין בכך פגיעה בזכות החקירה הנגדית של המבקשת.

8.

סוף דבר : הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים לא אעשה צו להוצאות.