רע"א 8756/12 גלעד ברעלי נ. יצחק דדש

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ח' ברנר) בהפ"ב 1109/04 מיום 31.10.2012, אשר במסגרתה קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי בקשה לממש החלטה מיום 28.6.2006 שניתנה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

רקע עובדתי

2.

המבקשים (להלן: ברעלי ) התקשרו בשנת 1996 עם המשיבים (להלן: דדש ) בהסכם למכירת דירה. בשנת 1999 הגישו ברעלי תביעה לאכיפתו של הסכם המכר. הסכסוך הועבר להכרעה בפני בורר. ביום 5.7.2004 ניתן פסק הבורר, במסגרתו הורה הבורר לדדש לגרום לכך שהמבנים הקיימים על הקרקע לרבות דירת ברעלי יירשמו כבית משותף, וכי תירשם זיקת הנאה על כך שבדירה הסמוכה לדירתם של ברעלי עלול לבקוע רעש ממקור שעוצמתו אינה נופלת מזו של פסנתר, ובעליה מנוע לבוא בשל כך

בכל טענה או דרישה בשל הרעש (להלן: הסוגיה האקוסטית ). ביום 31.1.2005 השלים הבורר את הפסק, על-פי הוראת בית המשפט, וקבע כי יש להשלים את הרישום עד ליום 15.7.2005. משלא קויים הפסק, עתרו ברעלי לאכיפת הפסק על-פי פקודת ביזיון בית המשפט. ביום 28.6.2006 קבע בית המשפט כי כל זמן שלא תוכרע המחלוקת החדשה שנתגלעה בינתיים בין הצדדים בעניין הצמדת החנייה, אין מקום להטלת סנקציות. בנסיבות אלו, הורה בית המשפט כי דדש יגישו תביעה נגד ברעלי ובה יעמידו להכרעה את המחלוקת בעניין החניה. בית המשפט הוסיף וקבע כי אם לא יבוצע הרישום בתוך 60 ימים ממועד מתן פסק הדין בעניין המחלוקת החדשה, יוטל על דדש קנס בסך של 5,000 ₪ בגין כל חודש איחור. דדש הגישו את התביעה בעניין החנייה, וזו נדחתה ביום 17.2.2008. מכאן שעל דדש היה להשלים את הרישום בתוך 60 ימים, אך הדבר לא נעשה. על כן הגישו ברעלי בקשה שנייה נגד דדש בגין ביזיון בית המשפט. בקשה זו נדחתה לאחר שבית המשפט קבע כי ברעלי לא גילו נכונות לחתום על המסמכים הדרושים להשלמת הרישום. בעקבות כך הודיעו ברעלי לדדש כי הם מוכנים לחתום על המסמכים הנדרשים. משלא בוצע הרישום, הוגשה בקשה נוספת לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

3.

ביום 26.8.2011 מינה בית המשפט את עו"ד ארטמן על מנת שיחתום בשמם של בעלי הדין על המסמכים הדרושים להשלמת הרישום. ברעלי הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית משפט זה. ביום 11.3.2012, קבע בית משפט זה (השופטת מ' נאור) כי מינויו של עו"ד ארטמן יהא לחודשיים בלבד, וככל שלא יושלם הרישום יבוטל מינויו, אלא אם יחליט בית המשפט המחוזי להאריכו. עוד נקבע כי במידה ולא יסתיים הליך הרישום בתוך תקופה זו, יהיו רשאים ברעלי לבקש הכרעה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

4.

הרישום אכן לא הושלם במשך החודשיים אשר אותם קצב בית משפט זה, ועל כן הגישו ברעלי בקשה למתן הכרעה ולהפעלת הסנקציה הכספית שנקבעה נגד דדש בהחלטת בית המשפט מיום 28.6.2006.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי קבע כי הסיבה היחידה אשר מונעת את השלמת הרישום היא המחלוקת בעניין עיגון הסוגיה האקוסטית בתקנון הבית המשותף. בית המשפט ציין כי מדובר במחלוקת מיותרת בתכלית, שכן נרשמה הערה בלשכת רישום המקרקעין, בצו בית המשפט, בדבר הרעש שעלול לבקוע מדירת ברעלי. על כן, אין כל טעם לכלול התייחסות נוספת לסוגיה האקוסטית במסגרת תקנון הבית המשותף, שכן תכלית שמירת זכותם של ברעלי לייצר רעש הושגה באופן מלא עם רישום ההערה במרשם המקרקעין. כמו כן נקבע כי יש ממש בטענת דדש לפיה עיגון הסוגיה האקוסטית בתקנון הבית המשותף אינו מתחייב מפסק הבוררות, שכן נקבע בפסק הבוררות כי בגין עניין זה תירשם זיקת הנאה בלבד. על כן נמצא כי אין מקום לנקוט נגד דדש סנקציות בגין סירובם לכלול את הסוגיה האקוסטית בתקנון הבית המשותף, שכן סירובם אינו מהווה הפרה של פסק הבורר או של פסק הדין שאישר אותו. טענות ברעלי לפיהן בית משפט זה הורה במסגרת בקשת רשות הערעור שתקנון הבית המשותף יכלול סעיף אקוסטי נדחו בטענה שבית משפט זה לא הכריע בזכויות בעלי הדין בכלל, ובנושא האקוסטי בפרט, וכי כל שנקבע על-ידי בית משפט זה נגע למינויו של עו"ד ארטמן בלבד. בית המשפט קבע כי הסכמתם של דדש לכלול את הסעיף האקוסטי נעשתה מחוץ לכותלי בית המשפט ומחוץ לגדרו של פסק הבורר שאושר, ולכן לא ניתן לנקוט בגין חזרתם מההסכמה בהליכי ביזיון. עוד נקבע כי לאחר שייחתם תקנון הבית המשותף בנוסח שהוסכם על-ידי הצדדים, ולאחר שיושמט ממנו הסעיף האקוסטי, יהיה על דדש להשלים את הרישום בתוך 45 ימים ממועד החתימה. ככל שלא יעשו כן, יושת עליהם קנס בסך של 5,000 ₪ בגין כל חודש של איחור בביצוע הרישום.

תמצית נימוקי בקשת רשות הערעור

6.

לטענת ברעלי, המחלוקת בדבר הסעיף האקוסטי אינה יכולה לשמש נימוק למחדלם של דדש להפרת פסק הדין. ברעלי טוענים כי מעולם לא התנו את נכונותם לחתום על התקנון בהכללת הסוגיה האקוסטית, ומעולם לא סירבו לחתום עליו. עוד טוענים ברעלי כי שגה בית המשפט כשדחה את הבקשה על אף שמצא כי דדש הסכימו להכללת הסעיף האקוסטי בתקנון, וכי חזרו בהם לפתע מהסכמתם. כמו כן טוענים ברעלי כי שגה בית המשפט כשלא ייחס את המשקל הראוי להחלטת השופטת נאור אשר קבעה כי הרישום ייעשה בכפוף למסמכים שכבר נחתמו, ולעובדה שהסוגיה האקוסטית נכללה בתקנון החתום במסמכים אלה.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תשובת דדש. ברעלי ביקשו לאכוף את פסק הדין אשר אישר את פסק הבורר וחייב את דדש ברישום ביתם לפי פקודת ביזיון בית משפט. בנסיבות העניין סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר קיבל את בקשת ברעלי באופן חלקי בלבד. על-פי פסק הבורר ופסק הדין שאישר אותו, על דדש לרשום את המבנים הקיימים על הקרקע, ובהם דירת ברעלי, כבית משותף. כמו כן, על-פי פסק הבורר דדש מחוייב לרשום זיקת הנאה במרשם המקרקעין המעגנת את הסוגיה האקוסטית. חיובים אלו אינם מלמדים על כך שפסק הבורר מופר כעת על-ידי דדש באופן ש'מפעיל' את פקודת ביזיון בית המשפט. אינני סבור שיש מקום לקבל את טענות ברעלי לפיהן היעדר הרישום אינו נובע מהמחלוקת בעניין הסוגיה האקוסטית. מדובר בסוגיה עובדתית, אשר נבחנה בקפידה על-ידי הערכאה הדיונית, ולא מצאתי כי ברעלי הצביעו על עילות להתערבות בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. יתרה מזאת, אם לעמדת ברעלי אין כל התעקשות מצדם להכללת הסוגיה האקוסטית בתקנון הבית המשותף, הרי שאין כל סיבה לעיכוב הרישום, ולמעשה קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתם וקבע כי לאחר שיחתמו הצדדים על תקנון הבית המשותף, ממנו יושמט הסעיף האקוסטי, על דדש להשלים את הרישום תוך 45 ימים, אחרת יושת עליהם קנס בסך של 5,000 ₪ בגין כל חודש של איחור בביצוע הרישום, לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.