פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
רע"א
8764/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
י. זאבי תשתיות ופיתוח הצפון בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. משתלות יהל
בע"מ
2. דקל נוי בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.7.03 בע"א 2765/02, שניתן על-ידי כבוד
השופטים י' גריל, א' רזי וי' עמית
בשם המבקשת: עו"ד אריה
שמילוביץ
החלטה
המבקשת, חברה קבלנית, ביצעה פרוייקט בעיר קריית-אתא, בגדרו היה עליה לשתול כ-100 עצי דקל ברחובה הראשי של העיר. לביצוע מלאכה זו התקשרה בחוזה עם המשיבה 1 (להלן: המשיבה), אשר סיפקה את העצים. דא עקא, כי העצים שנשתלו לא עמדו בתנאי ההזמנה המקורית, והיה צורך לעקור את רובם. מרבית העצים נעקרו על-ידי המשיבה ונשארו בידיה, אך 35 עצים לא טופלו על-ידה. עצים אלה, שאותם נאלצה המבקשת לעקור בעצמה, נותרו לאחר עקירתם בידי המבקשת במשך מספר שנים, עד אשר לא ניתן היה עוד, מבחינה בוטאנית, להשיבם למשיבה.
בבית-משפט השלום בחיפה נדונו במאוחד תביעות שונות שהוגשו בגין כשלון הפרוייקט. בעניין הרלוואנטי לבקשה שבפנַי נקבע בפסק-דינו של בית-משפט השלום, כי על המבקשת לשלם למשיבה את שוויים של 35 העצים שלא הוחזרו לידיה. תביעותיהן ההדדיות של המבקשת ושל המשיבה לפיצוי בשל פגיעה במוניטין נדחו בשל כך שלא הונחה להן תשתית ראייתית מספיקה.
הן המבקשת והן המשיבה ערערו על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטים יגאל גריל, אריה רזי ויצחק עמית). שני הערעורים התקבלו בחלקם. נקבע, כי החוזה בין הצדדים הופר על-ידי המשיבה ועם ביטולו היה על המבקשת להשיב לידי המשיבה את העצים שקיבלה על-פי החוזה. הואיל ולא עשתה כן, עליה לשלם למשיבה את שוויים המלא. כן חויבה המבקשת בתשלום עלותן של עבודות נוספות שביצעה המשיבה. עם זאת הכיר בית-המשפט המחוזי בחובת המשיבה לשאת בעלות עקירת העצים ופינויים על-ידי המבקשת, וכן באובדן הרווח הקבלני של המבקשת עבור חלק זה של הפרוייקט. בסופו של יום חויבה, אם כן, המבקשת לשלם למשיבה סך של כ-80,000 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
מכאן הבקשה שבפני, בגדרה טוענת המבקשת כי התוצאה שאליה הגיע בית-המשפט המחוזי אינה מתקבלת על הדעת, שכן המבקשת היא הנפגעת מהפרת החוזה. לטענת המבקשת, כתוצאה מעקירתם איבדו העצים מערכם המקורי ומשכך לא נכון היה לחייבה בתשלום ערכם המלא, מה גם שאין בעצים שנותרו בידה כל ערך כלכלי לגביה. כן תוקפת המבקשת את חיובה בתשלום עבור העבודות הנוספות ואת ההחלטה שלא לפסוק לה פיצוי בגין פגיעה במוניטין. הבקשה, היא, למעשה, כי בית-משפט זה יערוך התחשבנות מחודשת בין הצדדים.
יש לדחות את הבקשה. שכן, היא מוגבלת לנסיבות המקרה המסוים, אשר נבחן כבר בידי שתי ערכאות, ואינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית. אף טענת המבקשת בדבר הפחת בשווי הנכסים נושאי-החוזה כתוצאה מהפרתו אינה שאלה משפטית כללית, שכן, כפי שקבע בית-המשפט המחוזי, הפחת נגרם בעיקרו בשל התנהגות המבקשת. לא ראיתי עילה להתערב בקביעה עובדתית זו.
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, י"א בטבת תשס"ד
(5.1.04).
ש
ו פ ט ת