פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8779/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
המוסד לביטוח לאומי
נ ג ד
המשיבות:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום
9.9.08 בע"א 2305/08 שניתן על-ידי כבוד השופטים צ' זילברטל, י' ענבר ור'
שטרנברג-אליעז
בשם המבקש:
עו"ד י' ברזילי
בשם המשיבות:
עו"ד ר' חן
החלטה
המבקש, המוסד לביטוח לאומי, מבקש רשות לערער על קביעתן של שתי הערכאות הקודמות, כי לא קמה לו בנסיבות המקרה זכות שיבוב מאת המבקשות, מכוח ההסכם שנחתם בינו לבינן לפני שנים רבות; על ההסכם דובר רבות בפסיקה ושאלות הקשורות בו חוזרות ומונחות על שולחננו מעת-לעת (ראו בין היתר: דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' "אררט" - חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 5.1.2006); רע"א
8308/06 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי
(טרם פורסם, 8.11.2007)). הפעם השאלה היא אם זכות השיבוב לפי ההסכם קמה במקום שבו האירוע שבו נפגע הניזוק – אירוע שבגינו משלם המוסד לביטוח לאומי גמלאות – אינו מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1977, אך המשיבות (חברות ביטוח) נושאות בכל זאת בחבות בגינו כיוון שהן ביטחו את מכבש הדרכים שהיה מעורב בתאונה כך שחלות עליו – מכוח הסכמת הצדדים – הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים (ראו ע"א 5757/97 אליהו נ' חמאדה , פ"ד נג(5) 849 (1999)). בית משפט השלום, ובית המשפט המחוזי שדן בערעור, קבעו כי בנסיבות שכאלה לא קמה למוסד לביטוח לאומי זכות שיבוב.
הכרעה זו בדין יסודה. נימוקיהן של הערכאות הקודמות בבואן להכרעה זו מקובלים עלי, ואדגיש אפוא רק את העיקר.
אמת, ההסדר ההסכמי שבין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח הוא בעל מאפיינים שאינם זהים למאפייניו של הסדר השיפוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. השוני נוגע בעיקר לסממני הסוברוגציה. אולם ללא ספק, ההסדר ההסכמי בא להסדיר באופן יעיל את הוצאתה לפועל של זכות השיבוב הסטטוטורית (ראו פירוט בדנ"א 10114/03 הנ"ל). הדברים מפורשים בהסכם עצמו והם מתבקשים מהגיונו. ביסוד ההסכם עומד הרצון לפשט את הליך השיפוי , אך לא רצון לפשט את זכות השיפוי למחוזות שמחוץ להוראת החוק. סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי מגביל עצמו למקרים שבהם "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ...". המבקש אינו חולק על כך שסעיף 328 מקים לו זכות שיפוי רק בהתקיים תאונת דרכים שעילתה נעוצה בחוק הפיצויים. זו אפוא גם המסגרת התוחמת את זכות השיפוי לפי ההסכם שבין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, ומקרה שבו חבותו של "הצד השלישי" כלפי הנפגע נובעת כל-כולה מחוזה הביטוח מצוי מחוץ למסגרת זו.
אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט"ז באדר התשס"ט (12.3.2009).
המשנה-לנשיאה