רע"א 8782/04 יוסי אברהם נ. פקיד שומה תל אביב 3

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט מ' אלטוביה) מיום 26.7.04, שבה נדחתה בקשת המבקש לתקן את הודעת הערעור מטעמו, על השומה שנקבעה לו על ידי המשיב לשנת 1998.

2.המבקש הוא שותף בכיר בשותפות עורכי דין. שותפות זו שילמה סכום כסף מסוים לחברה, שכל מניותיה מוחזקות בעקיפין על ידי המבקש, עבור שירותי ניהול שנתנה החברה באמצעות המבקש לשותפות. לטענת המשיב, יש לראות בתשלום זה הכנסה של המבקש עצמו ולא של החברה, ועל כך נסבה המחלוקת שבין הצדדים בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי.

3.ביום 25.1.04 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לתיקון ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור על השומה שהוצאה לו. התיקון המבוקש נועד לשם הוספתה של טענה בדבר הפלייתו לרעה של המבקש לעומת נישומים אחרים. טענה זו מבוססת, לדברי המבקש, על כך שהמשיב הכיר בזכותם של שותפים בפירמה כלשהי לראיית חשבון להתאגד בחברות ניהול ולספק לפירמה שירותים באמצעות חברות אלה, ואילו בעניינו של המבקש, סירב המשיב להכיר בלגיטימיות של הסדר מעין זה. בית משפט קמא דחה את בקשת התיקון. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת עתה בפניי.

3.סבורני, כי צדק בית משפט קמא בהחלטתו. בטענת ההפלייה אותה ביקש המבקש להוסיף לא צוינו כל פרטים בדבר זהותה של שותפות רואי החשבון, שעליה מבוססת הטענה או בדבר פרטי ההסדר עם אותה שותפות. בהעדר בסיס עובדתי מינימאלי, אין בטענה, אותה ביקש המבקש להוסיף, בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כנדרש על פי תקנה 92. זאת ועוד, עסקינן בהליך שנמצא כבר במהלך שלב ההוכחות. בשלב זה הנטייה לאפשר לצדדים לתקן את כתבי הטענות שלהם תהיה פחותה (ראו, י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 354-353). אף אם שגה בית המשפט המחוזי משסבר, כי בקשת התיקון לא נתמכה בתצהיר, אין די בכך על מנת ששעריה של ערכאה זו ייפתחו בפני המבקש.

4.לפיכך, דין הבקשה להידחות וכך מוחלט, בלא שנדרשת תשובה.