החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8790/12 בנימין גלזר נ. רמי אברהמי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · סמכות עניינית בין בית המשפט המחוזי לבית הדין האזורי לעבודהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה לקביעת סמכות עניינית

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי יש לו סמכות לדון בתביעה לעריכת חשבונות ופירוק שותפות. נקבע כי קיום יחסי עבודה בין הצדדים אינו מספיק להקניית סמכות לבית הדין לעבודה, אלא נדרש שעילת התביעה תנבע מזכויות או חובות שבדיני העבודה. תביעה שמושתתת על פקודת השותפויות אינה בסמכות בית הדין לעבודה.

העובדות

המשיב הגיש תביעה נגד המבקש ונגד משיב נוסף, וטען כי התקיימה ביניהם שותפות בעסקי ביגוד. הסעדים שנתבקשו הם עריכת חשבונות השותפות ופירוקה. הנתבעים טענו כי התקיימו יחסי עבודה ולא שותפות, ולכן הסמכות מסורה לבית הדין האזורי לעבודה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הסמכות העניינית לדון בתובענה לעריכת חשבונות ופירוק שותפות מסורה לבית הדין האזורי לעבודה מחמת קיום יחסי עבודה בין הצדדים?

הלכות

  1. 1

    סמכות הבלעדית של בית הדין לעבודה אינה מתקיימת רק בשל קיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אלא נדרש כי עילות התובענה יהיו נובעות מזכויות או חובות שבדיני העבודה.

    ״על מנת לבחון האם תביעה מסורה לסמכותו של בית הדין לעבודה, אין די בכך שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין גלזר לבין אברהמי.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תביעה המושתתת על פקודת השותפויות ואינה כוללת סעדים מכוח יחסי עובד ומעביד אינה נתונה לסמכות בית הדין לעבודה.

    ״תביעתו מושתתת רובה ככולה על פקודת השותפויות, וגם אינה כוללת סעדים מכוח קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין גלזר והמשיב 2.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכות עניינית
  • בית הדין לעבודה
  • יחסי עובד ומעביד
  • שותפות
  • עריכת חשבונות
  • רשות ערעור
  • פקודת השותפויות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

8790/12

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

בנימין גלזר

נ ג ד

המשיבים:

1. רמי אברהמי

2. איתן גרוזאר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בתל אביב-יפו בה"פ 29617-04-10 מיום 25.10.2012 שניתנה על-ידי השופט

ש' שוחט

בשם המבקש:

עו"ד אמיר אלטשולר; עו"ד סטיב גרוס

החלטה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' שוחט ) בה"פ 29617-04-10 מיום 25.10.2012, לפיה נדחתה טענת המבקש כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נושא הסכסוך מסורה לבית הדין האזורי לעבודה.

2.

המשיב 1 (להלן: אברהמי ) הגיש תביעה נגד המבקש (להלן: גלזר ) ונגד המשיב 2. אברהמי טען כי בין הצדדים התקיימה שותפות בעסקי הביגוד. הסעדים שהתבקשו במסגרת התביעה הם לעריכת חשבונותיה של השותפות ופירוקה. בתשובתם עוררו גלזר והמשיב 2 את שאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי וטענו כי הסמכות לדון בתובענה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה, שכן לטענתם בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה ולא יחסי שותפות.

3.

בית המשפט המחוזי עמד על כך כי סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה מתקיימת לא רק כאשר מתקיימים בין הצדדים לתובענה יחסי עבודה, אלא גם כאשר עילת התובענה נוגעת לזכויות או לחובות בדיני העבודה. בית המשפט המחוזי קבע כי כל עילותיה של התובענה סובבות סביב הטענה כי אברהמי היה שותף בעסק, וכי על אף שמקור הסכסוך נעוץ בעבודתם המשותפת של הצדדים, אין מקורה של עילת התביעה במשפט העבודה. בית המשפט המחוזי קבע כי בשלב זה של ההליך, עוד טרם ניתן להכריע באשר לשאלת התקיימותם של יחסי שותפות, לא ניתן לקבוע האם בידי אברהמי עילות תביעה מכוח יחסי השותפות הנטענים. לפיכך הוחלט כי לא התקיימו התנאים לקבוע כי בית המשפט המחוזי אינו רשאי להידרש לתביעה וכי הסמכות העניינית מסורה לבית הדין לעבודה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי.

4.

לטענת גלזר, שגה בית המשפט בקובעו כי עילת התביעה אינה קשורה למסגרת עבודתו של אברהמי בעסקו. לטענתו, תביעתו של אברהמי למסירת חשבונות העסק, ובתוך כך מסירת תלושי השכר שלו, קשורה במישרין למסגרת עבודתו. יתרה מכך, לטענת גלזר, אף אם בית משפט קמא סבר כי עילת התביעה אינה קשורה למשפט העבודה, היה עליו להעביר את השאלה בדבר קיומם של יחסי עבודה, אם לאו, לבית הדין האזורי לעבודה, אשר לו הסמכות הבלעדית לדון בשאלה זו.

5.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיבים. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מקנה סמכות יחודית לבית הדין האזורי לעבודה לדון ולהכריע בתובענות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד. כפי שהובהר בהחלטת בית המשפט המחוזי, על מנת לבחון האם תביעה מסורה לסמכותו של בית הדין לעבודה, אין די בכך שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין גלזר לבין אברהמי. עילות התובענה שהגיש אברהמי אינן נובעות מזכויות או חובות שבדיני העבודה. תביעתו מושתתת רובה ככולה על פקודת השותפויות, וגם אינה כוללת סעדים מכוח קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין גלזר והמשיב 2. לבית הדין האזורי לעבודה מסורה כמובן הסמכות לדון בשאלת יחסי העבודה בין הצדדים, אלא ששאלה זו אינה מתעוררת במסגרת תביעתו של אברהמי, ודי בכך כדי לדחות את השגותיו של גלזר על החלטת בית המשפט המחוזי.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א בטבת התשע"ג (3.1.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סמכות הבלעדית של בית הדין לעבודה אינה מתקיימת רק בשל קיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אלא נדרש כי עילות התובענה יהיו נובעות מזכויות או חובות שבדיני העבודה.
  2. 2תביעה המושתתת על פקודת השותפויות ואינה כוללת סעדים מכוח יחסי עובד ומעביד אינה נתונה לסמכות בית הדין לעבודה.