רע"א 8822/10 איתמר מלצר נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

1.

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בחיפה (רע"א 58241-10-10, כבוד השופט א' קיסרי ) במסגרתה נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (ת"א 10219/04, כבוד השופטת א' דגן ).

המבקשים פנו למשיב בבקשה שיעמיד לרשותם הלוואה לצורך רכישת בית במושב חצבה ושיפוצו. הוגשה על ידם תביעה נגד המשיב בטענה שהיו זכאים לקבל כספי מענק שלא קיבלו, ותחת זאת קיבלו כספים על פי הסכמי הלוואה. עוד נטען כי הם חויבו בהחזר כספי הלוואה אשר לא נתקבלו בפועל. בית משפט השלום קיבל את עמדת המבקשים אך לא העניק את הסעד המבוקש, בקובעו כי היה על המבקשים להגיש תביעה למתן חשבונות (ת"א 10219-04 מפי כבוד השופט א' דגן ). על כן, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 22598-11-09 בפני כבוד השופטת ח' הורוביץ ). נקבע כי יש להעניק את הסעד המבוקש ולהחזיר את המצב לקדמותו על ידי שחזור חשבונות ההלוואה תוך העמדת כל הלוואה והלוואה על מועדה הנכון ,

אלא אם כן יסכים המשיב לשלם את הסכום הנאמד ב – 20 , 000 ₪ משעורך ליום הגשת התביעה, בתוך 30 יום. המבקשים הגישו בקשה למתן הוראות לבית משפט השלום במסגרתה טענו כי הבנק לא שילם את הסכום האמור בתוך 30 יום, ועל כן עליו ליישם את צו העשה המורה להעמיד על נכונם את ההלוואות והמענק. בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי הוא סיים את מלאכתו ואינו מוסמך ליתן הוראות ביחס להחלטות של ערכאת הערעור (החלטת השופטת א' דגן מיום 5.10.10). בקשה למתן רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה (החלטת כבוד השופט א' קיסרי מיום 4.1.11.10 ברע"א 58241-10-10). נפסק כי אין לבית המשפט סמכות ואף לא סמכות טבועה ליתן הוראות מהסוג שנתבקש. הודגש כי מדובר באכיפת ביצועו של פסק דין ולשם כך קיימים הליכי הוצאה לפועל. המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי , אשר נדחתה. מכאן הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

2.

לטענת המבקשים קיימות שתי החלטות סותרות של בית המשפט המחוזי בחיפה. האחת - פסק דינה של השופטת הורוביץ, לפיו עליהם לפנות לבית משפט השלום. האחרת – החלטת השופט קיסרי לפיו עליהם לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. לטענת המבקשים מדובר בשאלות הנוגעות לא רק לעניינם הפרטני, ולפיכך יש להיעתר לבקשה. לשיטתם , יש לשלב בין שתי ההחלטות ולהחזיר את הדיון לבית משפט השלום בחיפה על מנת שיקבע את האופן בו על המשיב להעמיד למבקשים את ההלוואות והמענקים להם הם זכאים. רק לאחר מכן, באם יהיה צורך, ניתן יהא לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

3.

בקשה למתן רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור , מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית ,

החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא מצאתי בטיעוני המבקשים שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. אינני סבור כי ניתנו בתיק זה החלטות סותרות על ידי בתי המשפט , כפי שנטען. בפסק דינה של השופטת הורוביץ נקבע כי על הבנק "לשחזר את חשבונות ההלוואות של המערערים ולהעמיד כל הלוואה והלוואה במועדה הנכון ובהתאם לתנאים , כפי שקבעה השופטת קמא". לצורך

קיום התנאי האמור אין צורך לפנות כבר עתה לבית משפט השלום ואכן צדק בית משפט המחוזי (כבוד השופט א' קיסרי) בקובעו שניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשם אכיפת החיוב. העובדה שנקבע בפסק דינה של כבוד השופטת הורוביץ כי ניתן יהיה לפנות לבית משפט השלום באם תהיה מחלוקת בין המבקשים לבין המשיב באשר לאופן תחשיב שיערוך חישוב הבנק תוך מינוי

אקטואר ,

אין פירושה שכבר עתה נוצר צורך לפנות לבית משפט השלום בבקשה למתן הוראות שעניינה אכיפת פסק הדין שניתן. יושם אל לב, כי הבקשה למתן הוראות, כפי שהוגשה, מנוסחת באופן שעל בית המשפט להורות למשיב למלא אחרת הוראות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בדבר עריכתן מחדש של כל ההלוואות שהעמיד המשיב למבקשים. לשון זו היא הנותנת שעסקינן בבקשה לאכיפת פסק דין. אם זהו המצב, לא נפלה טעות בהחלטה נשוא הבקשה.

4.

דין הבקשה להדחות. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.