רע"א 8873-22 רע"א 8873-22

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.10.2022 (ע"ו 7311-06-22, השופטים הבכירים י' כהן ו-א' טובי והשופטת ר' איזנברג) וכן על החלטה שניתנה בתיק עוד קודם לכן ביום 22.10.2022 (השופט כהן). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטתה של ועדת הערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] שליד בית משפט השלום בחיפה (להלן בהתאמה: ועדת הערעור ו-חוק הנכים) מיום 30.3.2022 (ע"ן 40683-02-19, השופט א' קאופמן, ד"ר א' קורת ו-ד"ר נ' אפטר).

2.ברקעה של הבקשה שבפני ניצבים אירועים שהתרחשו בעת שהמבקש שירת בצבא. המבקש, יליד 1996, התגייס לצה"ל בחודש מרץ 2015. כחודש לאחר מועד גיוסו, בעת שהשתתף באימון גופני, חש כאבים בידו השמאלית ולאחר בירור רפואי נמצא כי מדובר בשבר. על פי הנטען, גם לאחר שעבר טיפולים שונים בכף ידו, המבקש ממשיך לסבול ממגבלות תנועה, כאבים, חוסר תחושה וצלקות בידו השמאלית ומצוי בטיפול רפואי מתמשך.

3.על רקע זה, בחודש יוני 2016 המבקש הגיש בקשה לקצין התגמולים, הוא המשיב, להכרה בו כנכה לפי חוק הנכים. ביום 10.12.2018 דחה קצין התגמולים את הבקשה בהסתמך, בעיקרו של דבר, על חוות דעתו של מומחה שבדק את המבקש והתרשם כי אין קשר סיבתי בין פציעת היד שממנה הוא סובל לתנאי שירותו הצבאי.

4.על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לוועדת הערעור, וזה נדחה. בתמצית, ועדת הערעור קבעה כי גרסתו של המבקש ביחס לפציעתו אינה מהימנה. בהמשך לכך, ועדת הערעור החליטה לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים לפיה השבר שאובחן הינו שבר ישן, שקדם לשירותו הצבאי.

5.ביום 2.6.2022 המבקש הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. כמו כן, ביום 11.10.2022 המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת נספחים לערעור.

6.ביום 22.10.2022, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להגשת נספחים וקבע בהחלטתו כי לא ניתן להגיש מסמכים נוספים בפרק הזמן שנותר עד לשמיעת הערעור.

7.ביום 25.10.2022 התקיים דיון בערעור ובסיומו דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בעשותו שימוש בתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) ובקבעו כי לא נפלו שגיאות בממצאים העובדתיים או במסקנות המשפטיות של ועדת הערעור.

8.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי שגה בכך שקיבל את קביעת ועדת הערעור לפיה אין קשר סיבתי בין פציעתו לשירותו הצבאי. לטענתו, מסקנה זו התקבלה ללא תימוכין בתיעוד הרפואי וללא ביסוס עובדתי. המבקש מוסיף ומלין כי בית המשפט המחוזי הכריע בעניינו מבלי שעמדה בפניו מלוא התמונה העובדתית, וזאת בשל ההחלטה לדחות את בקשתו לצירוף מסמכים. עוד מטעים המבקש כי מדובר בסוגיה הנוגעת לחיילים רבים, ובמובן זה הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב.

9.לאחר שעיינתי בטענות המבקש אני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה אינה מקיימת את אמות המידה להענקת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כאמור בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. אף שהמבקש ניסה לשוות כסות עקרונית לבקשתו, לאמיתו של דבר זו נטועה בנסיבותיה הפרטיקולריות והיא אינה מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. כמו כן, טענותיו של המבקש נבחנו ונדונו על-ידי הערכאות הקודמות ולא מצאתי כי נפל פגם בהכרעותיהן העלול לגרום למבקש עיוות דין.

10.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.