רע"א 8877/17 מחמוד עבד אמג'יד ברהום נ. מינהל מקרקעי ישראל

1.

החל משנת 1998 התנהל בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' שמעוני ) הליך לפינויים של המבקשים משתי חלקות מקרקעין הנמצאות בסמוך לכפר עין רפא (להלן: החלקות ). החלקות רשומות על שם רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל ומנוהלות על ידי המשיבה. לבקשת הצדדים, ועקב ניסיונות חוזרים ונשנים מצדם להגיע להסכמות, ההליך הוקפא לפרקי זמן ממושכים, גם לאחר תום שמיעת העדויות והגשת הסיכומים. בסופו של דבר, ומשלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתן בשנת 2016 פסק הדין שבו התקבלה תביעת המשיבה במלואה.

2.

בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש , סגן הנשיא מ' דרורי והשופט ע' שחם ) דחה את ערעור המבקשים על פסק הדין מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך שנקבע כי פסק הדין של בית משפט השלום מבוסס עובדתית ומשפטית. בצד האמור צוין כי למבקשים ישנה אפשרות לפנות למשיבה בבקשה להקצות להם קרקעות, וכי בקשה זו, אם תוגש, תיבחן על ידי המשיבה בתום לב ובשיתוף פעולה עם המבקשים. נוכח האמור אף נדחה מועד פינויים של המבקשים מן החלקות ליום 31.12.2018, ובלבד שיגישו למשיבה בקשה מתאימה עד ליום 31.12.2017.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, האיחור הניכר במתן פסק הדין של בית משפט השלום מחייב את ביטולו. כך, בין היתר, משום שביסודו ממצאי עובדה שנקבעו על סמך התרשמות בית המשפט ממהימנותם של עדים שהעידו כעשור לפני מתן פסק הדין.

4.

דין הבקשה להידחות. מפסק הדין של בית משפט השלום עולה בבירור כי העיכוב במתן פסק הדין נבע מרצונם המשותף של הצדדים לנסות ולהגיע להסכמות ביניהם, וכי מטעם זה אף הוגשו "בקשות חוזרות ונשנות להשהייתו ולעיכובו של פסק הדין" לאחר הגשת הסיכומים בתיק בשנת 2008. לפיכך, ניסיונם של המבקשים להיבנות עתה מעיכוב זה אינו חף מקשיים. מכל מקום, הבקשה שלפניי אינה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים ומנסיבות המקרה, ולכן לא מגלה עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פי אמות המידה המקובלות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)).

יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מאפשרות המבקשים להוסיף ולפעול על פי המתווה שפורט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ובהתאם למועדים הנקובים שם.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.