רע"א 8879/08 מיכאל נוי נ. בנק הפועלים בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופטים משה רביד, אורית אפעל-גבאי ואהרן פרקש) אשר קיבל את ערעור המשיב ודחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מלכה אביב).

1.

בשנת 1997 חתם המבקש על שלושה שטרי משכון של שלוש דירות בבעלותו. שטרי המשכון ניתנו למשיב כנגד קבלת שירותים ממנו. בשנת 2001 הגיש המשיב את שטרי המשכון למימוש עקב חוב של חברה בשם "מלון נופש אדומים" (להלן: החברה ) הקשורה למבקש. לאחר שמומשו המשכונות הגיש המבקש תביעה לפיצויו בגין מימוש המשכונות שלא כדין לטענתו.

2.

בית משפט השלום דחה את פרשנותו של המבקש לשטר המשכון וקבע כי המשכונות חלים על חובות החברה. בית המשפט לא ראה להכריע במחלוקת בין הצדדים האם המשכונות החליפו פיקדון כספי שהיה קיים אם לאו, שכן אין בכך השפעה על התביעה מאחר שלא נטען כי המשיב גבה יותר כסף מאשר החוב שעמד לזכותו. לעומת זאת קיבל בית המשפט טענה אחרת של המבקש לפיה ערב נוסף הופטר מערבותו ללא קבלת הסכמתו של המבקש. לפיכך קיבל בית המשפט את התביעה ככל שהיא נוגעת למשכון הראשון שנחתם, שכן הפטר הערב נעשה לפני החתימה על שני המשכונות הנוספים.

3.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגשו ערעור וערעור שכנגד. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וקיבל את ערעור המשיב. בית המשפט ציין כי הוראת סעיף 6(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק הערבות ) העוסקת בהפטר ערב היא דיספוזיטיבית וניתנת להתנאה, ומאחר ששטרי המשכון כללו התנאה על סעיף זה לא היתה חובה למשיב לבקש את הסכמתו של המבקש להפטרת הערב הנוסף. כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש אף לא הוכיח כל נזק שנגרם מהפטרת הערב הנוסף. לפיכך בוטל חיוב המשיב בהשבת דמי המימוש בגין הדירה הראשונה. באשר לערעורו של המבקש קבע בית המשפט המחוזי כי קביעותיה ומסקנותיה של הערכאה הראשונה מקובלות עליו. באשר לטענות המבקש הנוגעות לפיקדון הכספי קבע בית המשפט כי שטרי המשכון ניתנו כבטוחה נוספת וכי למבקש הושב רק חלק מהפיקדון לפי בקשתו, ויתרת הפיקדון שימשה לפירעון חובות שהמבקש ערב להם.

4.

מכאן הבקשה שבפניי. המבקש טוען כי הפיקדון הכספי שהיה בידי המשיב נועד לערוב לחובותיו ושטרי המשכון לא באו להחליף פיקדון זה. לחלופין הוא טוען כי אם שטרי המשכון החליפו את הפיקדון הרי שהיה על המשיב להחזיר לו את הפיקדון במלואו. המבקש טוען כי פקידת הבנק בעדותה סתרה את עצמה בעניין זה והציגה שלוש גרסאות שונות. המבקש יוצא כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי כי שטרי המשכון ניתנו כבטוחה נוספת לפיקדון אשר חלקו הושב למבקש. באשר להתנאה בעניין הפטר ערב טוען המבקש כי מדובר בתנאי מקפח בחוזי ערבות אחידים, ולפיכך הוא חסר תוקף בהתאם להלכות הנוהגות בבתי המשפט. כן מעלה המבקש טענות בעניינים פרוצדוראליים. לבסוף מציין המבקש כי הסכסוך חורג מעניינם של הצדדים לו ויש בו כדי להעלות סוגיות בעלות חשיבות עניינית וציבורית כגון תכליתו של חוק המשכון והאפשרות להתנות על שטר המשכון ועוד.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות. למרות ניסיונו של המבקש לטעון כי הבקשה מעלה שאלות בעלות חשיבות משפטית וציבורית החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, הרי שלא כך הוא הדבר. רובן המכריע של טענות המבקש הן כנגד קביעות עובדתיות של הערכאות דלמטה. כך למשל טענותיו בעניין הפיקדון הכספי והיחס בינו לבין שטרי המשכון. בית המשפט המחוזי קבע עובדתית כי שטרי המשכון ניתנו כבטוחה נוספת על הפיקדון, אשר חלקו הושב למבקש. קביעה זו, שכנגדה יוצא המבקש, אינה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

גם באשר לסוגיית קבלת הסכמתו של המבקש למתן הפטר לאחד הערבים איני סבורה כי יש מקום למתן רשות ערעור. טענותיו של המבקש באשר לאפשרות ההתנאה על תנאים מקפחים בחוזי ערבות אחידים לא נידונה על-ידי הערכאות דלמטה. עם זאת, ממילא נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הוכיח כי נגרם לו נזק מהפטר הערב ללא הסכמתו, כנדרש בסעיף 6(ב) לחוק הערבות, ולפיכך לא מתעוררות כלל השאלות שמעלה המבקש באשר להתנאה על הסעיף.

לפיכך דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.