פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8883/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
1. אסתר יצהרי
2. בין ציון יצהרי
נ ג ד
המשיבים:
1. סער גדעון
2. עו"ד נחום יצחקי
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.11.10 בע"א 18255-10-09 שניתן על ידי כבוד
השופטים ש' וסרקורג, י' כהן, א' טובי
בשם המבקשים:
עו"ד רענן צפניה
החלטה
1.
בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה
(ע"א 18255-10-09) לפיו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (ת"א 2118-05 מפי כבוד השופט ח' שרעבי ).
המבקשים התקשרו עם משיב 1 (להלן: 'המשיב') בהסכם בגדרו רכשו נכס
במחיר של 230,000 דולר. כעבור שלוש שנים ממועד החתימה על ההסכם (שנת 2000) קבלו המבקשים הודעה מעריית חדרה כי חלק מהחלקה אותה רכשו הופקע לצורכי ציבור. בבירור שערכו עם העירייה נתברר כי השטח הופקע כבר בשנת 1989. מכאן הוגשה על ידם תביעה נגד המשיב בטענה כי הלה ידע שהשטח הופקע לצורכי ציבור, אך לא טרח לגלות זאת למבקשים. בית המשפט נתבקש לקבוע שהמשיב הפר את ההסכם הפרה יסודית והציג מצג שווא, ועל כן חייב לפצותם בשיעור של כמיליון ₪. בית משפט השלום קיבל את התביעה וקבע כי באי גילוי עובדת ההפקעה הפר המשיב את ההסכם הפרה יסודית. בנוסף נקבע שמשיב 2, שהינו עורך הדין אשר ייצג את המבקשים בהסכם האמור, התרשל וחב אף הוא באחריות לנזקים שנגרמו להם. נפסק כי על המשיבים לפצות את המבקשים בסך כולל של 237 , 612 ₪ (הסכום חולק לשלושה רכיבי נזק שכל אחד מהם משוערך לתאריך אחר – ראה סעיף 95 לפסק הדין). שני הצדדים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 18255-1-09) וערעורם נדחה כאחד. בפסק הדין הודגש כי ערעור המבקשים נוגע בעיקרו לשאלת הנזק ואין מקום להתערבות בסכומים שנפסקו. על רקע זה, הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.
2.
המבקשים מעלים שתי טענות בבקשה למתן רשות ערעור. האחת, על מנת לממן חלק מרכישת הנכס הם נטלו, לגרסתם, הלוואה מובטחת במשכנתא בסך 466 , 283 ₪. הם תבעו את הריבית וההצמדה בגין המשכנתא ביחס לחלק המופקע של המקרקעין. בית משפט השלום דחה את התביעה למתן פיצוי בגין הרכיב האמור בקובעו כי כבר ניתן פיצוי בגין הנזק הכלכלי הנובע מהמשכנתא ועל כן מדובר בפיצוי כפול. בנוסף, נקבע כי הפרשי ההצמדה והריבית לא הוכחו כנדרש. לטענת המבקשים אין עסקינן בכפל פיצוי. הם דורשים לפצותם בגין הריבית ששילמו, בנפרד מהפיצוי בגין החלקה המופקעת. לשיטתם רכיב הנזק האמור הוכח באמצעות דפי הבנק, מהם ניתן לדלות את שיעור הריבית ששולמה. הטענה השנייה עניינה ניכוי רעיוני. בית משפט השלום קבע כי יש לנכות מהפיצוי ניכוי רעיוני בשל האפשרות התיאורטית שההפקעה תבוטל בעתיד. זאת, על אף שאין מחלוקת כי לא הוחל בתהליכים לבטול ההקפאה. לטענת המבקשים
המציאות מלמדת כי רוב ההפקעות אינן מבוטלות ועל כן לא היה מקום להפחית את הפיצוי שנקבע. נטען כי טעה בית משפט בהתבססו על חוות דעת השמאי גולדשטיין העומדת בניגוד לדעתם והערכתם של 3 שמאים אחרים. לטענת המבקשים השאלות שהוצגו חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים ומצדיקות דיון בגלגול שלישי.
3.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא מצאתי כי במסגרת התיק הנדון מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בגלגול שלישי. באשר לטענה כי יש לפצות בגין הריבית ששולמה, בית המשפט קבע שהעניין לא הוכח כנדרש ולא די בדפי החשבון שהוצגו. מדובר בממצא עובדתי שאינו מעורר כל שאלה משפטית. גם ביחס לניכוי הפיצוי בגין אפשרות לבטול ההפקעה, קבע בית משפט השלום ממצאים עובדתיים, שלא נהוג להתערב בהם. עדותו של השמאי וחוות דעתו נבחנו והוענק להן משקל על מרכיביהן השונים (ראה עמ' 36 לפסק דינו של בית משפט השלום). עסקינן בממצא עובדתי המעוגן בראיות. המדובר בקביעה שמתייחסת למקרה הפרטני ושאינה מתאימה לבירור נוסף בגלגול שלישי. אמנם, ניתן להעלות היבטים עקרוניים בסוגיה, אך העניין לא זכה להתייחסות שכזו בערכאות הקודמות. אם כך, וודאי שאין זה מן הראוי לדון בנושא באופן רחב במסגרת בקשה זו.
4.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט בשבט התשע"א (3.2.11).
ש ו פ ט