פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8909/09
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
עמרי אקרמן
נ ג ד
המשיבה:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 30.9.09 בבר"ע 1714/09 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ע' צ'רניאק
בשם המבקש:
עו"ד רן שקד
בשם המשיבה:
עו"ד שבת לוי
החלטה
המבקש הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ובין המומחים שמונו על-ידי בית-המשפט נמצא גם פרופ' שפירא, שהתבקש לחוות-דעתו לגבי מצבו הנפשי של המבקש.
לאחר שהוגשה חוות-דעתו של פרופ' שפירא, עתר המבקש לפסול את חוות-הדעת. בית-משפט השלום דחה את הבקשה, ובית-המשפט המחוזי מיאן להתערב בהחלטה זו. לאחר שנחקר המומחה בבית-המשפט, שב המבקש ועתר לפסול את חוות-הדעת. אף בקשה זו נדחתה על-ידי בית-משפט השלום, ועל-ידי בית-המשפט המחוזי שדן בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש. מכאן בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.
עיקר טענתו של המבקש היא שפרופ' שפירא שלח את המבקש למבדקים נוירופסיכולוגיים אצל הפסיכולוג בן-פורת, ולאחר שזה האחרון חיווה את דעתו אימץ הפרופ' שפירא את עמדתו מבלי לבדוק שוב את המבקש. המבקש משיג לא רק על "שיטת עבודתו הפסולה" של המומחה ועל "הסתמכותו המלאה והבלעדית על חוות-דעת הפסיכולוג", אלא גם על המניעים הפסולים – לדעתו – שמניעים את המומחה
במתן חוות-דעתו, ועל חוסר האובייקטיביות שלו כלפי נפגעי תאונות.
לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.
לא אכחד, כי מעיון בחוות-הדעת ובחומר שלפניי נותר בליבי ספק אם לא היה מקום לבדיקה נוספת של המבקש על-ידי המומחה הרפואי, על-מנת להרחיב את הבסיס להפעלת שיקול-דעת עצמאי על-ידי המומחה. עם זאת, בקשתו של המבקש לפסול את המומחה בתחום הנפשי נדונה כאמור מספר פעמים, על-ידי שתי ערכאות, ולא נמצא בסיס מספק לאיין את חוות-הדעת שניתנה ושעליה נחקר המומחה הרפואי. אין לקבל את טענתו של המבקש כי המומחה הסתמך אך ורק על דברי הפסיכולוג, ומחוות-הדעת עצמה עולה כי היא מבוססת על בדיקה פסיכיאטרית, על מסמכים רפואיים ועל ממצאי המבדקים הפסיכולוגיים. גם הטענות בדבר דעה קדומה מצידו של המומחה הרפואי לא נתקבלה על דעתה של הערכאה המבררת שחזתה בחקירה הנגדית, ואף אני לא מצאתי בסיס מספיק לקביעה אחרת בערכאה זו.
למותר לציין, כי בית-משפט השלום יידרש, במסגרת פסק-הדין, לכל טענות הצדדים בעניין משקלה של חוות-הדעת והמסקנות שיש לגזור במקרה זה, ובהתחשב גם בכל החומר הרפואי שנצטבר בענייננו על המבקש.
הונחה לפניי בקשתו של המבקש להשלמת טיעון, אך בנסיבות המקרה לא ראיתי מקום לקבלה, ולו משום שהיא נוגעת לבקשה לפסילת המומחה בתיק אחר .
אשר על-כן, הבקשה נדחית.
המבקש ישא בשכר טרחת עורך-דינה של המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ' בטבת התש"ע (6.1.2010).
המשנה-לנשיאה