פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8913/10
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשת:
סופר אכונומיק 1999 בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
עיריית באקה ג'ת
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בנצרת מיום 1.11.10 בהפ"ב 245/05 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא ח' כתילי
בשם המבקשת:
עו"ד פ' טוני
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא
ת' כתילי ) בהפ"ב 245/05 מיום 1.11.2010.
1.
בין הצדדים התגלע סכסוך שהתברר בבוררות לפני עורך הדין ח' גלזר . ביום 10.10.2004 ניתן פסק הבוררות אשר חייב את המשיבה בתשלום פיצויים למבקשת. בין היתר נאמר בפסק הבוררות כי:
"לאור כל האמור אני פוסק לתובעת פיצויים לחובת הנתבעת בסכום כולל של 561,000 (חמש מאות ששים ואחד אלף ושש מאות) ש"ח נכון ליום 26.8.04. אם הפיצוי חייב במע"מ הרי הוא נכלל בסכום הנ"ל של 527,500 ש"ח...."
2.
לבקשת המבקשת, אושר פסק הבוררות כלשונו וככתבו על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ד' מויאל ז"ל) ביום 30.6.2005, וביום 7.7.2005 הגישה אותו המבקשת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ביום 13.2.2010 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל (הרשמת י' ודאד ) לפיה סכום קרן החוב בתיק שנפתח יעמוד על סך של 527,500 ש"ח ולא על הסכום בו נקבה המבקשת בבקשתה לביצוע פסק הבוררות.
3.
ביום 16.2.2010 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הבוררות. בד בבד לה הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון טעות סופר. במסגרת בקשתה, טענה המבקשת כי החלטת רשמת ההוצאה לפועל שגויה ומבוססת על טעות סופר שנפלה בפסק הבוררות. לשיטתה, ציון הסך של 527,500 ש"ח בפסק הבוררות מקורו בטעות סופר הנגלית על פני הפסק, כאשר הסך שנפסק לזכותה עומד על 561,000 ש"ח כאמור במספר מקומות אחרים בפסק הבוררות. המבקשת טענה כי רק לאחר שניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל, התוודעה היא לטעות בפסק הבוררות ועל כן יש לאפשר לה להגיש את הבקשה לתיקון טעות סופר בחלוף המועדים הקבועים לכך בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).
4.
בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי לבית משפט אין סמכות לתקן טעות סופר שנפלה בפסק בוררות לאחר שזה אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. באשר להחלטת רשמת ההוצאה לפועל, נקבע כי השגה על החלטה אינה יכולה להעשות בגדרה של בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הבוררות.
5.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי אשר בגדרה שבה המבקשת על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי. בנוסף, טוענת המבקשת כי בית המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק בוררות, מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ) אשר לשיטתה רלבנטית לעניין.
6.
דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר עניינים הפרטני של הצדדים להליך או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין
[ראו: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז (6) 605 (2004); רע"א 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
נ' זוהר חי , פסקה 16 לחוות דעתי והאסמכתאות הנזכרות שם (לא פורסם, 5.5.2010)]. המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם המקרים, והמבקשת אף אינה טוענת כך. איני סבור כי למבקשת נגרם עיוות דין כלשהו שכן הייתה בידה ההזדמנות לפנות לבית המשפט בבקשה לתיקון טעות הסופר שנפלה לטענתה בפסק הבוררות אך היא נמנעה מלעשות כן וביקשה לתקן את פסק הבוררות ככתבו וכלשונו. בנוסף, ונוכח מחדלה זה של המבקשת, איני סבור כי מתעוררת בעניין זה שאלה עקרונית כלשהי ולו מן הטעם שהחלטת בית המשפט המחוזי מיישמת עקרונות ברורים וידועים בדבר סופיות הדיון וגמר המלאכה.
7.
אף לגופם של דברים לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. פסק בוררות, מרגע שאושר על ידי בית המשפט המוסמך, דינו, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט (סעיף 23(א) לחוק הבוררות). על הסופיות שבפסק הדין עומד הנשיא
א' גורן :
"משניתן פסק-דין, מהווה פסק הדין סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק. זהו העיקרון של 'מעשה בית-דין'. ביסוד עיקרון זה עומד אינטרס הציבור וכמותו אינטרס בעלי הדין להליך, כי יהיה סוף לדיון המשפטי, שלא יהיה נתון להליכים נוספים בשל אותה עילה או בשל אותה פלוגתא" [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 335 (מהדורה עשירית, 2009)].
עמדה על עיקרון "גמר המלאכה" הנלוות למתן פסק דין השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין , פ"ד נז(5) 462 (2003):
"עקרון "גמר המלאכה" “ Functus Officio ” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי - דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה, בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער" (שם, בעמ' 475).
8.
אכן, גם פסק דין ניתן לתיקון על ידי בית המשפט שנתן אותו, וזאת בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (ראו סקירה באשר להוראת סעיף זה בע"א 9357/09 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עמיר (לא פורסם, 10.3.2010). ואולם, אין זהות בין תיקון פסק דין שניתן על ידי בית משפט לבין תיקון פסק בוררות שאושר על פי פסק דין של בית משפט. על תיקונו של פסק בוררות חולשות הוראות חוק הבוררות, על תכליתו הייחודית, ואלה אינן מקנות לבית המשפט סמכות לתקן פסק בוררות לאחר שאושר. הדבר קבוע במפורש בסעיף 22(ד) לחוק הבוררות אשר לפיו בית המשפט רשאי לתקן ליקויים שונים בפסק הבוררות (המפורטים בסעיפים 22(א)(1) ו-22(א)(2) לחוק)
" תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו ". על סמכותו של בית המשפט בהתאם לסעיף 22(ד) לחוק ועל הגישה שביסודו עמדה השופטת א' חיות ברע"א 2237/03 אפרים שועלי בניין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד , פ"ד נט(4) 529 (2005):
"הסמכות שניתנה לבית - המשפט, על - פי סעיף 22(ד), לתקן ליקויים כמשמעותם בסעיפים 22(א)(1) ו - 22(א)(2) מסורה לו רק אגב דיון בבקשה לאישור או לביטול הפסק. נראה כי ביסוד הסמכתו זו של בית - המשפט מונחת הגישה שלפיה ראוי לדון בחדא מחתא גם בעניין ליקויים אלה מקום שבית - המשפט נדרש ממילא לבחון את פסק הבוררות בהליך של אישור או בהליך של ביטול, לפיכך אף הוסיף המחוקק וקבע כי סמכותו של בית - המשפט לדון בתיקונם של אותם ליקויים קנויה לו אפילו בטרם פנה הצד המעוניין בבקשה לתיקון אל הבורר או שכבר פנה אך טרם נענה" [שם, בעמ' 530; ההדגשה במקור - י.ד.].
9.
הוראת סעיף 22(ד) לחוק הבוררות עולה בקנה אחד עם הוראות אחרות בחוק דוגמת זו המצוייה בסעיף 27(ג) לחוק הקובעת כי בית המשפט לא יידרש לבקשה לביטול פסק הבוררות לאחר שזה אושר [למעט כאשר המדובר בעילת ביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות (סעיף 27(ד) לחוק)]. הוראות אלה, כמו גם הקביעה המפורשת בסעיף 23(א) לחוק הבוררות כי דינו של פסק בוררות שאושר כדין פסק דין של בית המשפט, מלמדות על סופיות פסק דין המאשר פסק בוררות ועל העדר סמכותו של בית לדון בבקשה לתיקון פסק בוררות שאושר [וראו גם החלטתי בבע"מ 8124/09 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 14.1.2010), בפסקה 9]. כפי שציינתי לעיל, הדבר עולה בקנה אחד עם עקרון סופיות הדין וגמר המלאכה עם מתן פסק דין.
10.
אוסיף כי איני סבור כי תקנה 528 לתקנות סדר הדין מקימה סמכות לבית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו, להתיר הגשה של בקשה לתיקון פסק בוררות בהתאם לסעיף 22(ד) לחוק הבוררות אף לאחר שאושר פסק הבוררות. עניינו של סעיף 22(ד) אינו במועד או בפרק זמן ל"עשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג" כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי - עניינו קביעת גדר
סמכותו של בית המשפט לתקן ליקויים שונים שנפלו בפסק הבוררות, תוך תחימת סמכות זו לפרק הזמן שבו הוא דן בבקשה לאישור או ביטול פסק בוררות - ולא לאחריו. אין המדובר בפרק זמן או במועד שעל אחד מבעלי הדין לעמוד בו.
אף אם היה זה בסמכותו של בית המשפט לאפשר לבעל דין, מטעמים מיוחדים שירשמו, לעתור לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק בוררות לאחר אישור הפסק, אין נסיבות המקרה מקימות טעם מיוחד שכזה [השוו: רע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ, נובק, מינמר לביטוח בע"מ
(לא פורסם, 6.1.2010), פסקה 20 להחלטתה של השופטת א' פרוקצ'יה ]. המבקשת היא שהגישה בקשה לאישור פסק הבוררות כלשונו וככתבו. אם כפי טענתה עולה טעות הסופר בפסק הבוררות בצורה כה ברורה, הרי שהיא עצמה הייתה יכולה לגלות אותה בקריאה שגרתית של הפסק ולעתור לבית המשפט לתיקונו. עצם העובדה כי הסתירה בפסק הבוררות התגלתה לה בשלב מאוחר לאישור פסק הבוררות אינה מקימה טעם מיוחד לדון בבקשתה לתיקון טעות הסופר, ובעניין זה אין לה אלא להלין על עצמה.
11.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בשבט תשע"א (16.1.2011).
ש ו פ ט