רע"א 8921/16 רע"א 8921/16

1.

בין המבקשת למשיבה התקיים קשר עסקי במסגרתו הייתה המשיבה רוכשת מוצרי בשר מהמבקשת. במהלך השנים צברה המשיבה חוב שעל גובהו המדויק חלוקים הצדדים. המבקשת דרשה את תשלום החוב, והגישה בשל כך תביעה לבית משפט השלום בהרצליה. המשיבה הודתה בכתב ההגנה בקיומו של חוב, אך טענה כי יש לקזז ממנו נזקים שונים שנגרמו לה בשל חוסרים משמעותיים באספקה.

2.

במהלך ישיבת קדם משפט שהתקיימה בבית משפט השלום, לבקשת המבקשת ועוד בטרם נשמעו עדויות מטעם הצדדים, נתן בית המשפט פסק דין חלקי. בפסק הדין החלקי קיבל בית המשפט את טענת המבקשת לפיה טענת הקיזוז לא נטענה כדבעי ולפיכך, בהתחשב בהודאה בחלקו של החוב הנטען, יש לחייב את המשיבה בתשלום הסכום שאינו במחלוקת.

3.

המשיבה ערערה על פסק דין זה, וערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום ליתן במקרה זה פסק דין חלקי מהטעם שטענת הקיזוז לא הייתה מפורטת דיה. הודגש כי התביעה הוגשה בסדר דין רגיל, חומר הראיות טרם נפרס לפני בית המשפט במלואו, ומכאן שהיה מקום לנקוט משנה זהירות בבואו של בית המשפט להכריע כבר בשלב זה בטענות הצדדים שבמחלוקת. כן צוין כי לעתים "הדרך הקצרה היא דווקא הדרך הארוכה"

וכי במקרה זה ממילא יצטרך בית המשפט לשמוע ראיות שכן פסק הדין לא ניתן לגבי מלוא סכום התביעה. בית המשפט המחוזי ביטל אפוא את פסק דינו החלקי של בית משפט השלום, והורה על החזרת התיק כולו לבית משפט השלום.

4.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור. בבקשה נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא שגוי וכי הוא נוגד הלכות מפורשות של בית משפט זה בענין קבלתן של טענות קיזוז. הודגש כי לא היה מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, וכי משמעות פסק הדין היא הכשר להגשת תביעות (שהרי העלאת טענת קיזוז בכתב הגנה שקולה להגשת תביעה שכנגד) ללא פירוט מלוא הנתונים מתוך תקווה כי בשלב ההוכחות תושגנה הראיות.

5.

דין הבקשה להידחות, בראש ובראשונה משום שאין הבקשה מגלה כל שאלה עקרונית המחייבת דיון לפני ערכאה שלישית במספר. קביעותיו של בית המשפט המחוזי תחומות לנסיבות המקרה הקונקרטי, ואין מדובר בפסיקה תקדימית כפי שנטען, גם בהנחה שבית המשפט המחוזי יישם את ההלכה הפסוקה באופן שגוי - ואני רחוק מלקבוע כך. לגופו של ענין, ברי כי בית המשפט המחוזי לא הכריע בטענות הצדדים לענין הקיזוז; לא קיבל, אף לא באופן משתמע, את טענת הקיזוז שהעלתה המשיבה; ולא פסק כיצד צריכה להיטען טענת קיזוז או באלה נסיבות היא תתקבל או תידחה. כל שנקבע בפסק הדין הוא ש בשלב זה

של ההליך, והכול בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, לא היה מקום ליתן פסק דין, הן משום שטרם נשמעו ראיות לגופה של הטענה והן בשל שיקולי יעילות ניהול ההליך.

ודאי שאין להוציא מכלל אפשרות כי בסופו של דבר יגיע בית משפט השלום בהרצליה למסקנה כי טענת הקיזוז לא הוכחה ; אך הדרך להגיע לשם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, לא יכולה לפסוח על שלב ההוכחות.

6.

הבקשה נדחית. כיוון שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.