רע"א 8938/20 עמותת ישיבת אהל יוסף נ. רשם העמותות

1.

עניינה של בקשת רשות ערעור זו בהחלטה שניתנה ביום 25.11.2020 (להלן: ההחלטה השנייה ) בתיק פר"ק 72624-06-20 במסגרתו ביקש רשם העמותות את פירוקה של המבקשת, עמותת ישיבת אהל יוסף ע"י חתן סופר (להלן: העמותה ו- תיק פירוק העמותה ). עניינה של ההחלטה השנייה בבקשה למתן הבהרה ביחס להחלטה שנתן בית המשפט קמא ביום 24.11.2020 בתיק פירוק העמותה (להלן: ההחלטה הראשונה ), אשר דחתה בקשה לעיכוב ביצוע מכירת נכס מקרקעין המצוי ברח ' בן זומא 9 בבני ברק (להלן: נכס המקרקעין ), ואשר אינו מצוי בבעלותה של העמותה, אלא בבעלותו של גוף אחר בשם בית אולפנה לאימון מורים (אגודה עותומנית) (להלן: האגודה ). האגודה מצויה אף היא בהליכי פירוק, המתנהלים בתיק פר"ק 18974-01-18 (להלן: תיק פירוק האגודה ). במסגרת תיק פירוק האגודה מנהל עו"ד עופר שפירא, שהתמנה כמנהל המורשה של האגודה, הליך למכירת נכס המקרקעין (להלן: ההליך למכירת נכס המקרקעין ), כאשר מטרתן המוצהרת של הבקשות מושא ההחלטות הראשונה והשנייה היא להביא לעיכוב ההליך למכירת

נכס המקרקעין. יצוין כי הן תיק פירוק העמותה והן תיק פירוק האגודה נדונים לפני אותו מותב של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי ), והוא שנתן את כל ההחלטות הנזכרות לעיל.

2.

דיון בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בקבלת התייחסות המשיבים. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטה הראשונה (שההחלטה השנייה היא כאמור בקשה להבהרתה) " מאחר ועסקינן בנכס הרשום על שם האגודה, בקשות הקשורות לנכס זה דינן להיות מוגשות במסגרת [תיק] פירוק האגודה " (הבהרה זו כבר ניתנה בעבר, בהחלטה מיום 21.9.2020). מאחר שהנמקה זו לא רק נכונה בעליל, אלא גם ברורה בעליל, פשיטא כי צדק בית המשפט גם בהחלטה השנייה, בה ציין כי " הבקשה נדחתה מהנימוקים המפורטים בה ואין מקום לשוב על האמור בה ". ממילא נדחית גם הבקשה הדחופה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצד בקשת רשות הערעור.

3.

מעיון בבקשת רשות הערעור, המשתרעת על פני 16 עמודים בכתב צפוף, עולה כי העמותה אינה שבעת רצון מההחלטה שניתנה בבקשה מקבילה שהגישה בתיק פירוק האגודה, ואולם אל דאגה – ביחס להחלטה זו הגישה העמותה ערעור נפרד (ע"א 8940/20) ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. אלה נדונים בפני מותב אחר (כב' השופט ניל הנדל ).

4.

דומני כי די באמור לעיל כדי ללמד שלא הייתה כל הצדקה לא לבקשות שהוגשו לבית המשפט קמא, ולא לבקשת רשות הערעור שלפניי. מאחר שהעיסוק בבקשות מיותרות מסוג זה כרוך בבזבוז זמן לא מבוטל, הן מצד המשיבים והן מצד בית המשפט, תישא המבקשת בהוצאות המשיבים, בסכום של 3,000 ש"ח לטובת כל אחד מהם (סה"כ 6,000 ש"ח), וזאת למרות שלא התבקשה תשובה. תשלום ההוצאות הללו יהווה תנאי להמשך הדיון בכל בקשה לעיכוב ההליך למכירת נכס המקרקעין שתוגש מטעם העמותה.

העתק החלטה זו יובא לפניי המותב הדן בע"א 8940/20.