רע"א 8954/16 בלוק הסלע האדום (בפירוק) בע"מ נ. עו"ד נפתלי נשר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ח' שרעבי )

מיום 30.10.2016, בה התקבלה בקשת המשיבים 5-3 לשינוי פריסת תשלומים שהוטלו עליהם כתנאי לעיכוב הדיון בבקשות שהגיש הנאמן לבית המשפט.

1.ביום 4.2.2015 הוכרז המשיב 3 (להלן: המנוח ) כפושט רגל והמשיב 1 מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן ). לאחר הכרזתו של המנוח כפושט רגל הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול הענקות לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אך בקשה זו וכן בקשות נוספות לא נדונו עד עתה וזאת בשל הסדר אליו הגיעו הצדדים אותו אישר בית המשפט ביום 1.7.2015 כדלקמן:

"במסגרת ישיבה שנערכה היום, התגבשה הצעה על פיה טרם דיון בבקשות התלויות ועומדות יבדוק הנאמן את תביעות החוב לתיק זה, ובלבד שיופקד בתיק הפש"ר סך של 1,000,000 ש"ח [...] עד ליום 1.10.2015.

אני מאשר את ההצעה האמורה, שלגירסת ב"כ החייב גם תוביל בהמשך להצעת הסדר מטעם החייב.

ככל שהסכום האמור לא יופקד עד המועד דלעיל, יודיע על כך הנאמן לביהמ"ש ואקבע דיון לא יאוחר מיום 15.10.2015 בכל הבקשות התלויות ועומדות בתיק זה" (להלן: ההסדר ).

ביום 19.10.2015 נענה בית המשפט המחוזי לבקשת המנוח לפרוס את יתרת הסכום שנותר להפקדה בהתאם להסדר (800,000 ש"ח) ל-8 תשלומים, כנגד הגדלתו ב-200,000 ש"ח נוספים (סך הכל 1.2 מיליון ש"ח). שנה לאחר מכן, ביום 5.10.2016, עתר הנאמן להכריע בבקשות שהגיש נוכח העובדה שהמנוח לא עמד בתנאי ההסדר. ביום 30.10.2016 אישר בית המשפט המחוזי את ההסכמה אליה הגיעו הנאמן והמשיבים 4 ו-5 - בניו של המנוח שגם נגדם מתנהל הליך פשיטת רגל (להלן: המשיבים ) - לפיה היתרה לתשלום תשולם בשישה תשלומים חודשיים ושווים החל מחודש נובמבר. בהתאם, השהה בית המשפט המחוזי את הטיפול בהליך למשך שישה חודשים נוספים, עד לחודש אפריל 2017. המבקשת שלטענתה היא הנושה הגדול ביותר של המנוח, התנגדה לבקשה וביקשה לקדם את ההליך.

2.מכאן הבקשה דנן בה מציינת המבקשת כי מזה זמן רב שהליך פשיטת הרגל מושהה ללא תועלת עקב בקשות חוזרות ונשנות לפריסת הסכום שנקבע בהסדר. לגישתה, השהיית ההליך בשישה חודשים נוספים אינה משרתת את טובת הנושים או את טובת החייבים שחובם תופח, ולטענתה מחיר ההמתנה להכרעה בתביעות החוב ובבקשותיו של הנאמן גבוה יותר מיתרת הסכום שעל החייבים להפקיד. המבקשת טוענת כי בבעלות החייבים מקרקעין ששווים כ-15 מליון ש"ח בהתאם לחוות דעת שמאית, וכי די בסכום זה כדי לאפשר לכל אחד מן הנושים לקבל את מלוא חובו.

3.הנאמן מתנגד לבקשה ולטענתו נוכח מותו של המנוח ובהינתן הפקדתם של 960,000 ש"ח בקופת הכינוס והתחייבות המשיבים להפקיד את היתרה (בסך של 240,000 ש"ח) עד לסוף חודש מרץ 2017, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

4.הכונס הרשמי תומך בקבלת בקשת רשות הערעור, בציינו כי הנאמן לא הציג טעם של ממש לעכב את ההכרעה בתביעות החוב או את הדיון בבקשות שהגיש, ולגישתו הגיעה העת לקדם את ההליך שנפתח לפני זמן רב ויש להורות, אפוא, לבית המשפט של פשיטת הרגל לקצוב לוח זמנים להכרעה בתביעות החוב וכן בבקשות התלויות ועומדות שהגיש הנאמן.

המשיבים 5-3

לא הגישו תשובה מטעמם.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 ל תקנות סדר הדין האזרחי , לראות בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. עוד החלטתי לקבל את הערעור.

עיון בהסדר שגובש ביום 1.7.2015 ובתגובת הנאמן לבקשה מלמד כי הוא גובש על רקע טענת המנוח והמשיבים כי חובם למבקשת עומד על 2 מליון ש"ח בלבד ולא על כ-10 מליון ש"ח כטענתה. על כן, הוסכם כי יופקדו בקופת הכינוס מליון ש"ח אשר יאפשרו לנאמן להיענות לבקשה. מאז אושר ההסדר המקורי חלפה כשנה וחצי, בקופת הכינוס יש כיום כ-980,000 ש"ח, והנאמן לא הציג טעם כלשהו המצדיק להמשיך ולעכב את בדיקת תביעות החוב או את ההכרעה בבקשות התלויות ועומדות. נוכח הזמן הרב שחלף מאז הוכרז המנוח כפושט רגל, מקובלת עליי עמדת הכונס הרשמי לפיה הגיעה העת לקדם את ההליך.

6.אשר על כן הערעור מתקבל במובן זה שהדיון מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע לוח זמנים להכרעה בתביעות החוב על ידי הנאמן וכן לדיון בבקשות שהוגשו מטעמו.

אין צו להוצאות.