רע"א 8954/99 גרטה שובה נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה

1.בפני בקשת המערערות להרשות מתן ערבות צד ג' במקום מתן ערבון. בבקשה נטען, כי בעלת העניין בתוצאות הערעור היא הגב' דליה שוב - ולא המערערות. עוד נטען, כי חזקה על הגברת שוב, כי תפרע את ערבותה במידה ותידרש לכך. לעניין זה מציינות המבקשות כי בהליך קודם (בר"ע 635/85) נענה בית המשפט העליון לבקשה דומה. המשיבה מספר 1 מסכימה לבקשה ואילו המשיבה מספר 2 מתנגדת לה. לטענת משיבה זו, אין מקום להקל דוקא עם בעלי אמצעים ולפטור אותם מן העלויות הכרוכות בהפקדת ערבון, שעה שמי שאמצעיו מוגבלים ייאלץ להמציא ערבות בנקאית או סכום כסף מזומן, ואם לא יעשה כן עלול ערעורו שלא להישמע. לשיטתה של המשיבה מספר 2, נועד החיוב בהפקדת ערבון להקל ולפשט את הליכי גביית סכומי ההוצאות שייפסקו והמרתו של ערבון המופקד בעין בהתחייבות גרידא מסכלת מטרה זו.

2.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה רק ככל שהיא מתייחסת למשיבה מספר 1 ומבוססת על הסכמתה של האחרונה. בעל דין שהוא משיב בערעור זכאי לכך שתעמוד לרשותו ערובה זמינה להבטחת הוצאותיו (וראו: תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). אמנם הרשם רשאי להורות על "ערובה סבירה אחרת להנחת דעתו במקום הערבון" (תקנה 429). אולם במקרה שבפני לא הוצג לי כל מידע אודות סבירותה של הערובה המוצעת, זולת האמירה הכוללנית, לפיה חזקה על הגב' שוב כי תישא בתשלום שיושת על המבקשות. משכך הם פני הדברים, ונוכח התנגדותה של המשיבה מספר 2 מצאתי לנכון לדחות את הבקשה, ככל שהיא מתייחסת למשיבה זו.

אי לכך אני מורה, כי המערערות יפקידו ערבון בסך 10,000 ש"ח להבטחת הוצאותיה של המשיבה מספר 2 בערעור, וזאת תוך חמישה עשר יום ממועד המצאתה של החלטתי זו וכי תוך אותו מועד תמציא הגברת דליה שוב התחייבות אישית להבטחת הוצאותיה של המשיבה מספר 1 בערעור.