פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8958/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
חברת הגיחון - מפעלי מים וביוב ירושלים
נ ג ד
המשיבה:
נכסי רד-בינת בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"א 6075/04, שניתנה ביום 29.9.2009, מפי כב'
השופט
מ'
רביד
בשם המבקשת:
עו"ד אביב ברנט
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' רביד ), במסגרתה החיל בית המשפט על התובענה חלק מקביעותיו של פסק דין אחר, וקבע כי יש לברר את טענת זכותה של המשיבה להשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט ).
2.
המשיבה (להלן גם: רד-בינת ) הגישה תביעה נגד המבקשת (להלן גם: הגיחון ), להשבת כספים ששולמו ביתר בגין הודעות חיוב שקיבלה רד בינת עבור אגרת פיתוח מפעל מים והיטל ביוב עבור נכס מקרקעין הידוע כגוש 30239, המצוי בהר חוצבים חלקה 13. בבסיס התביעה עומדת טענת רד בינת, לפיה האגרות וההיטלים הוטלו עליה שלא בהתאם לדין, תוך חריגה מסמכות ויישום לא נכון של חוקי העזר. ביום 20.9.2007 ניתן בהסכמה פסק דין חלקי, לפיו נמחק מכתב התביעה החלק הנוגע לחיוב בהיטל ביוב.
3.
ביום 14.12.2008 ניתן פסק דין בתיק אחר שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים - ת"א 4076/02 (להלן: פסק דין הקבלנים ). בתיק זה, תבעו התאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ ואחרים את עיריית ירושלים ואת מועצת העירייה. התובעים עתרו למתן פסק דין הצהרתי, לפיו תעריף אגרת פיתוח מערכת מים, כפי שנקבע בחוק העזר לירושלים (אספקת מים) (תיקון), תש"ס-2000 (להלן: התיקון לחוק העזר ), בטל מחמת חוסר סבירות קיצוני שיסודו בפגמים שנפלו בתחשיב.
4.
בית המשפט המחוזי (השופט י' ענבר ) קיבל את התביעה וביטל את תעריף ההיטל שנקבע בתיקון לחוק העזר. בסיפא של פסק הדין קבע בית המשפט, כי "תוקפו של הביטול הוא ממועד מתן פסק הדין ואילך".
5.
ביום 29.9.2009 נתן בית המשפט (השופט מ' רביד ) את החלטתו, עליה מבוקש לערער. בית המשפט ציין, כי פסק דין הקבלנים נכון בעיניו, ועל כן, לצורך הדיון בטענות הצדדים בהליך דנן, ההנחה תהא כי התיקון לחוק העזר בטל מחמת אי סבירות. זאת, תוך שמירה על זכותה של הגיחון לטעון בערעור כנגד קביעה זו.
6.
בית המשפט קבע, כי יש לברר את טענת זכותה של רד-בינת להשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. יחד עם זאת נקבע, כי הגיחון תהא רשאית לטעון לפטור מחובת ההשבה, כולה או מקצתה, לאור סעיף 2 לחוק, בטענה של השבה בלתי צודקת בשל השלכות תקציביות, ככל שתתקבל התביעה להשבה. בית המשפט הורה לצדדים להגיש ראיות לתמיכת טיעוניהם.
7.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
8.
טענותיה של הגיחון מופנות כנגד החלת ביטול התיקון לחוק העזר, שנקבע בפסק דין הקבלנים, במקרה דנן. כן טוענת הגיחון, כי קביעת פסק דין הקבלנים, לפיה "תוקפו של הביטול הוא ממועד מתן פסק הדין ואילך", מונעת הגשת תביעות השבה. הגיחון מלינה על כך שבית המשפט קבע אחרת בעניין זה.
9 .
בקשת רשות הערעור מקדימה את זמנה, ומשכך דינה להידחות. המבקשת יוצאת נגד עצם האפשרות שתחויב בהשבה, כאשר טרם ניתנה הכרעת בית המשפט המחוזי בעניין. הכרעת בית המשפט המחוזי עשויה לייתר את בקשת רשות הערעור, ולהפוך את הדיון בה לתיאורטי גרידא. על מנת להימנע מדיון חסר משמעות מעשית, על המבקשת להמתין להכרעה הסופית בעניינה, וככל שיהא בכך צורך – להגיש ערעור על פסק הדין בכללותו. כל טענותיה של המבקשת שמורות לה, כמובן, לערעור, ואיני מחווה עליהן דעה.
10.
לאור האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בטבת התש"ע
(21.12.2009).
ש ו פ ט ת