רע"א 8963/08 דר' אילן שדה נ. ש.ר. תעשיות מתוחכמות בע''מ

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת א' דודקביץ ) בע"א 4030-02-08 אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופטת י' קלוגמן ) בת.א. 6299/04 שבמסגרתו התקבלה תביעת המשיבה נגד המבקשים ונדחתה התביעה שכנגד מטעם המבקשים.

1.

בבית משפט השלום בנתניה התבררו תביעת המשיבה נגד המבקשים ותביעה שכנגד מטעם המבקשים נגד המשיבה. ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 28.10.2007. ביום 6.9.2007 הגיש המבקש 1 (להלן: המבקש ) בקשה לדחיית מועד הדיון ובה ציין כי דחיית הדיון מתבקשת "עקב יציאתי הדחופה לחו"ל לאחר ראש השנה לצרכי עבודה באוניברסיטה בחו"ל". לבקשתו צירף המבקש "נספח חוזה וכתב הזמנה". בבקשה שלפניי מסביר המבקש כי עקב קשייו למצוא עבודה בישראל הוא נענה להצעת עבודה כמרצה למתמטיקה באוניברסיטה בבוסניה. במועד שבו נקבע דיון ההוכחות לא יכול היה המבקש, לטענתו, להגיע ארצה, שכן היה בתקופת ניסיון בעבודה ואם היה נעדר ממנה היה מאבד את פרנסתו.

2.

ביום 18.9.2007 נתן בית משפט השלום החלטה שלשונה כדלקמן:

"1. המכתב שעליו נסמכת הבקשה נכתב בשפה שביהמ"ש אינו קורא.

2.הבקשה תישקל לאחר המצאת תרגום של המכתב; וכן - תגובת הצד שכנגד לבקשה לדחות את הדיון לסוף חודש יוני 2008.

3.בשלב זה - מועד הדיון בעינו."

לטענת המבקש הוא לא קיבל לידיו החלטה זו והוא "סבר לתומו" כי "עקב הנסיבות האנושיות הבקשה אושרה".

3.

ביום 28.10.2007 התקיים דיון בבית משפט השלום, אלא שהמבקש (שמייצג גם את המבקשת 2) לא התייצב לדיון. נוכח אי התייצבותו ולבקשת המשיבה, קיבל בית משפט השלום, לאחר שעיין בכתבי הטענות ההדדיים, את התביעה העיקרית ודחה את התביעה שכנגד, תוך שפסק כי המבקשים ישלמו למשיבה, ביחד ולחוד, את סכום התביעה העיקרית בסך 5,640 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן פסק בית משפט השלום כי על המבקשים לשלם למשיבה, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וזאת בהתחשב בהיקף התביעה שכנגד ובאי התייצבות המבקשים.

4.

המבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי, והצדדים הציגו לפניו את טענותיהם, הן בכתב והן בעל-פה. במהלך הדיון שהתקיים ביום 1.9.2008 הסכימו הצדדים, לאחר שהובהרה להם מהות הסעיף, כי בית המשפט יפסוק בערעור על דרך הפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

לאחר שמיעת הטענות פסק בית המשפט המחוזי כי המבקשים ישלמו למשיבה סכום של 12,000 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין וזאת במקום החיוב שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום. בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי 12,000 ₪ מתוך הפיקדון שהפקידו המבקשים יועברו לידי ב"כ המשיבה והיתרה תוחזר למבקשים.

5.

על פסק דין זה מבקש המבקש רשות לערער. לטענת המבקש, פסק הדין מבוסס אך ורק על כתב התביעה של המשיבים מבלי שהשופטת כלל טרחה לעיין בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד. לדבריו, לא ייתכן פסק דין "על דרך הפשרה" המחייב את המבקשים לשלם פי שלושה מסכום התביעה. המבקש טוען כי מן הראוי היה לדחות את מועד ישיבת ההוכחות שכן עקב עבודתו לא היה באפשרותו להגיע לדיון, ובית המשפט התעלם מהצורך של המבקש להתפרנס. יצויין כי המבקש מטיח טענות קשות בבית המשפט ובמשיבה באופן שאינו ראוי ובלשון משתלחת.

6.

דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בקבלת תגובה. ראשית, הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית או ציבורית אשר חורגת מעניינם של הצדדים ואשר מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. שנית, הצדדים הסמיכו את בית המשפט המחוזי לפסוק על דרך הפשרה. עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות ביותר, וזאת רק במקרים של חריגה קיצונית מגבולות הסבירות בהסקת מסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו או במקרה של חריגה מסמכות [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 348-349 (מהדורה עשירית, 2009); רע"א 10952/07 שוורץ נ' החברה הכלכלית לראש העין בע"מ (לא פורסם, 2.3.2008)]. המבקש לא הצביע על חריגה קיצונית שכזו.

מעבר לנדרש אציין כי התנהלותו של המבקש תמוהה בעיניי. בעל דין המגיש בקשה לדחיית מועד דיון, אף אם לא קיבל החלטה בבקשתו אין הוא יכול פשוט להניח כי מועד הדיון יידחה כבקשתו ולא להתייצב לדיון שנקבע. מבלי להכריע בשאלה האם החלטתו של בית משפט השלום מיום 18.9.2007 הומצאה כדין אם לאו, בירור פשוט וקצר מצד המבקש יכול היה להביא לפתרון הבעיה. הנחתו של המבקש כי הדיון יידחה כבקשתו ומחדלו מלברר את מצב הדברים לאשורו כמו גם אי הופעתו לדיון מבלי להודיע לבית המשפט ולצד שכנגד, כל אלה אינם מבטאים התנהגות ראויה של צד להליך משפטי, גם אם אין הוא מיוצג.

7.

כאמור, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.