על"ע 8967/02 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ. רוני גורסקי עו"ד

בפניי בקשה למחיקת הערעור שבכותרת.

1.הבקשה מבוססת על טענת המשיב, לפיה יש למנות את מירוץ המועדים להגשת הערעור מיום השמעת פסק הדין, להבדיל מיום קבלת העתק שלו בידי המערער. ברם, טענה דומה נדחתה על ידי בית משפט זה (על"ע 3176/99 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' פיכמן ), על יסוד פירושן של הוראות הדין הרלוונטיות, ומשכך אין יסוד לטענה, כאילו הוגש הערעור באיחור. אשר לטענות המשיב בדבר מחדלו של המערער מנקיטת הפעולות הנדרשות על מנת לקבל העתק מפסק הדין, הרי שלא מצאתי יסוד לטענת חוסר תום לב לעניין זה. מתגובת המשיב עולה, כי הסיבה לכך היתה נעוצה באי הבנה בין המערער לבין בא כוחו בהליך, אשר גרמה לכך שהמערער לא היה מודע בזמן אמת לכך שניתן פסק דין בחלק מן התיקים. אף כי מצב דברים זה אינו מניח את הדעת, אין בכך כדי לשנות מן הכלל שנקבע לעניין תחילת מירוץ המועדים להגשת ערעור. אף אין למצוא בנסיבות מקרה זה פעולה של המערער על יסוד פסק הדין בטרם הוגש הערעור לבית משפט זה, באופן אשר עשוי ליצור השתק לעניין תחילת מירוץ המועדים להגשת ערעור.

לפיכך, הבקשה למחיקת הערעור נדחית.

2.אשר לבקשה להעמדת ההליך, על מנת לאפשר למשיב למצות את ההסדר הדיוני עליו הוסכם בפני הערכאה הקודמת, ואשר לפיו המשיב, אשר משך את ערעוריו, היה רשאי לחדשם אם המערער יעמוד על ערעוריו, הרי שעיתויה של בקשה זו מעורר קושי. לא הוחוור מדוע לא פעל המשיב לחידוש הערעורים במהלך הדיון בפני בית הדין המשמעתי לערעורים, לאחר שנציג המערער הודיע כי המערער עומד על ערעוריו. לא הוחוור גם מדוע לא פעל המשיב מיד כאשר התברר לו דבר הגשתו של הערעור שבכותרת, והמתין עד ליום 19.1.03 להגשת בקשתו. במצב זה, מתעורר ספק ממשי האם מכוחה של ההסכמה הדיונית האמורה, עדין יש בכוחו של המשיב לעורר מחדש את ערעוריו בפני בית הדין לערעורים.

עם זאת, המדובר בערעורים על עצם ההרשעה, אשר עצם אפשרות נקיטתם עלולה להעמיד בסימן שאלה את עצם הערעור שבכותרת, אשר עוסק בעונש בגין ההרשעה. בשל כך, אפשרות נקיטתם של ערעורים אלה עשויה להשמיט את היסוד מתחת לערעור שבכותרת. זאת ועוד, לא אוכל לקבוע כי בנסיבות העניין ויתר המשיב על זכות הערעור הנתונה לו. קביעה בעניין זה נתונה לבית הדין לערעורים, אם וככל שתבוא בפניו פנייה מתאימה לעניין זה.

מבקשת המשיב לא עולה בבירור כי המשיב התניע הליך בבית הדין לערעורים לקביעת מועד לדיון בערעוריו, מהם חזר בו "על תנאי". במצב זה, אינני סבור כי יש טעם מספיק המצדיק לבטל, בשלב הנוכחי, את מועד הדיון בערעור שבכותרת, הקבוע ליום 27.2.03, ומה גם שביטול הדיון עלול להביא לדחייתו לפרק זמן ניכר, בשים לב לעומס התיקים ביומן בית המשפט. עם זאת, אם ינקוט המשיב בהליך לשם החייאת ערעוריו בבית הדין הארצי לערעורים, ואם יתברר כי להליך זה יש תוחלת, ניתן יהיה לשוב ולעיין בנושא מועד הדיון של הערעור שבכותרת. המשיב יוכל, אפוא, לעדכן בהתפתחויות הנוגעות לעניין זה, אך יביא בחשבון לעניין זה את לוח הזמנים לקיום הדיון בערעור שבכותרת. בנתון לכך, אף הבקשה להשהיית הדיון נדחית, בשלב הנוכחי.

המזכירות תעביר ללא דיחוי העתק מהחלטה זו לצדדים, באמצעות הפקסימיליה.